הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' שם לא קיבלו דברי רש"י, אלא תירצו שכיון שמהרישא שמענו שיכולה לחזור בה ולא הוו קידושין עד שישלים, אם כן כל שכן למנה זו ונמצא חסר דלא הוו קידושין, וגם לא מועיל השלמה, שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למה שמראה לה והרי הוא חסר.
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' שם לא קיבלו דברי רש"י, אלא תירצו שכיון שמהרישא שמענו שיכולה לחזור בה ולא הוו קידושין עד שישלים, אם כן כל שכן למנה זו ונמצא חסר דלא הוו קידושין, וגם לא מועיל השלמה, שהרי לא סמכה דעתה להשלמתו אלא למה שמראה לה והרי הוא חסר.
<BR/>גם ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) חלק על רש"י, וכתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה, לא הוו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>גם ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) חלק על רש"י, וכתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה, לא הוו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנה מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת, ולא בעינן שתחזור בה? ותירץ לשיטת רש"י דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. וכן הקשה ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) על רש"י, אבל לא כתב לתרץ דעתו.
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנא מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת, ולא בעינן שתחזור בה? ותירץ לשיטת רש"י דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. וכן הקשה ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) על רש"י, אבל לא כתב לתרץ דעתו. ב'''פני יהושע''' כתב לתרץ קושיה זו לדעת רש"י, שבשיריים דרך אנשים להקפיד על שוויים, אבל במטבע אין דרך להקפיד.
<BR/>מ"מ מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן והתוס' שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם '''רבנו חננאל''', וכן היא דעת ה'''ר"ן''' שם.
<BR/>מ"מ מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן והתוס' שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם '''רבנו חננאל''', וכן היא דעת ה'''ר"ן''' שם.
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וה''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י.
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק על רש"י בענין זה, וה''מאירי''' (ד"ה יש אומרים) בכלל לא הזכיר שיטת רש"י.
ב'''פני יהושע''' (ד"ה רש"י בד"ה כיצד) כתב ששיטת רש"י מתבארת גם מתוך דבריו בד"ה "כיצד דאמר במנה זו", שם מפרש רש"י שלפי תירוץ הגמרא שהסיפא היא פירוש לרישא, והכל איירי במנה זו, לא הוו קידושין דווקא כשאחד מהם חזר בו, וכפי שכתוב ברישא של הברייתא.
וזו ראיה נוספת מפשט הגמרא לשיטת רש"י. אבל כתב שהרשב"א ודעימיה יתרצו, שמה שאמרה הגמרא 'פירושי קמפרש' לא לגמרי קאמר, אלא רק לעניין דאיירי במנה זו, אבל לא שצריך לחזור בו, אלא דלא הוו קידושין כלל.


=== מחילה ===
=== מחילה ===