9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (אבן העזר כט כו). | ב'''חידושי הרשב"א''' (ד"ה ואמר רב הונא) הביא שיש אומרים שב'על מנת' אין צורך בתנאי כפול, ולא בהן קודם ללאו, כיון שנתן לה סתמא, ואנו אומרים שכמאן דאמר לה על מנת דמי. וכתב שכן היא דעת הרי"ף. ובמסכת גיטין ביאר הרשב"א (עה ב ד"ה רב אשי) שעדיף מי שלא מזכיר תנאי במפורש אלא שמעשיו מוכיחין עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים. וכן כתב לפרש ה'''קרבן נתנאל''' כאן (ב) בדעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ערוך השלחן''' (אבן העזר כט כו). | ||
ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (קידושין ח א ד"ה ואמר)] מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, אלא שהסכימה בדעתה להקנות עצמה מעכשיו בדינר, לכשישלים אחר כך המנה, אבל המקדש בדינר בתנאי | ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (קידושין ח א ד"ה ואמר)] מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, אלא שהסכימה בדעתה להקנות עצמה מעכשיו בדינר, לכשישלים אחר כך המנה, אבל המקדש בדינר בתנאי שייתן מנה, הרי שאז עיקר הקידושין הם בדינר, וכיון שלא כפל התנאי ונתבטל התנאי, אין בו כח לעקור הקידושין שכבר נגמרו בדינר. | ||
<BR/>דברים מעין אלו כתבו כמה אחרונים מדנפשם: | <BR/>דברים מעין אלו כתבו כמה אחרונים מדנפשם: | ||
<BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני בלא כפל תנאי, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן. והרי זה דומה לאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר על החשבון, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, ואין המכר בטל אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. וכן הוא הדין הכא שנתקדשה במנה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. ומובן לפי זה לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. | <BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני בלא כפל תנאי, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן. והרי זה דומה לאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר על החשבון, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, ואין המכר בטל אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. וכן הוא הדין הכא שנתקדשה במנה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. ומובן לפי זה לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת. | ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת. | ||
להלן ב'''גמרא''' (מז א) בסוגיית [[המקדש במלוה]] מובא שאם אמר 'התקדשי לי במנה' ונמצא חסר דינר, הרי זו מחלוקת אמוראים, יש מי שאומר שאינה מקודשת ויש מי שאומר שמקודשת. ולשאלת הגמרא, מאי שנא מדברי ר' אלעזר, המובאים לעיל, שאם נתן לה דינר מקודשת וישלים? מתרצת הגמרא שיש חילוק בין שנתן דינר ונשאר לו להשלים צ"ט, לבין כשנתן צ"ט ונשאר לו להשלים דינר. שאם נתן דינר בלבד, אין האשה מתביישת לתבוע את צ"ט הדינרים הנותרים, ולכן סמכה דעתה ומתקדשת. אך אם נתן כבר צ"ט דינרים, מתביישת האשה לתבוע את הדינר האחרון, ולא סומכת דעתה להתקדש כיון שלא קיבלה מנה שלם. | להלן ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=47&format=pdf (מז א)] בסוגיית [[המקדש במלוה]] מובא שאם אמר 'התקדשי לי במנה' ונמצא חסר דינר, הרי זו מחלוקת אמוראים, יש מי שאומר שאינה מקודשת ויש מי שאומר שמקודשת. ולשאלת הגמרא, מאי שנא מדברי ר' אלעזר, המובאים לעיל, שאם נתן לה דינר מקודשת וישלים? מתרצת הגמרא שיש חילוק בין שנתן דינר ונשאר לו להשלים צ"ט, לבין כשנתן צ"ט ונשאר לו להשלים דינר. שאם נתן דינר בלבד, אין האשה מתביישת לתבוע את צ"ט הדינרים הנותרים, ולכן סמכה דעתה ומתקדשת. אך אם נתן כבר צ"ט דינרים, מתביישת האשה לתבוע את הדינר האחרון, ולא סומכת דעתה להתקדש כיון שלא קיבלה מנה שלם. | ||
ה'''רמב"ן''' (מז א ד"ה תמהני) תמה על הרי"ף אמאי לא הביא גמרא זו להלכה, שכיון שכסיפא לה מילתא למיתבעי אינה מקודשת. ותירץ כיון שלהלכה סובר הוא שמקודשת, מפני שבברייתא בפרק ראשון מובא שהאומר 'התקדשי לי במנה זו' ונמצא חסר אינה מקודשת, משמע דווקא 'מנה זו' אבל מנה סתם ונמצא חסר מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעי. | ה'''רמב"ן''' (מז א ד"ה תמהני) תמה על הרי"ף אמאי לא הביא גמרא זו להלכה, שכיון שכסיפא לה מילתא למיתבעי אינה מקודשת. ותירץ כיון שלהלכה סובר הוא שמקודשת, מפני שבברייתא בפרק ראשון מובא שהאומר 'התקדשי לי במנה זו' ונמצא חסר אינה מקודשת, משמע דווקא 'מנה זו' אבל מנה סתם ונמצא חסר מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעי. גם ה'''רא"ש''' (ב ט) פסק שמקודשת, אך הוא גם גורס אחרת בגמרא, שלגירסתו תנא קמא הוא שאומר מקודשת ואחרים אומרים אינה מקודשת, וכתב שהלכה כתנא קמא. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר; מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת, ואף שבברייתא כתוב 'מנה זו' אין לדייק מזה שבמנה סתם מקודשת, אלא כוונתה שכל שמונה והולך ונמצא חסר בין אחד ובין צ"ט אינה מקודשת כיון שדעתה על הכל שהרי מונה בפניה. אך כל שאמר לה מנה סתם וחסר בו כלשהו, אם כסיפא לה מילתא למיתבעיה אינה מקודשת. ומה שאמר ר' אלעזר מקודשת זהו דווקא בשנתן דינר ונשאר לה צ"ט דלא כסיפא לה מילתא למיתבעי. וכתב הרשב"א שכן היא דעת ה'''ראב"ד'''. | <BR/>ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר; מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת, ואף שבברייתא כתוב 'מנה זו' אין לדייק מזה שבמנה סתם מקודשת, אלא כוונתה שכל שמונה והולך ונמצא חסר בין אחד ובין צ"ט אינה מקודשת כיון שדעתה על הכל שהרי מונה בפניה. אך כל שאמר לה מנה סתם וחסר בו כלשהו, אם כסיפא לה מילתא למיתבעיה אינה מקודשת. ומה שאמר ר' אלעזר מקודשת זהו דווקא בשנתן דינר ונשאר לה צ"ט דלא כסיפא לה מילתא למיתבעי. וכתב הרשב"א שכן היא דעת ה'''ראב"ד'''. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד א ד"ה וגרסינן) גם הוא חלק על הרמב"ן וכתב שאין ראיה מהברייתא, לפי שמה שכתוב בברייתא 'מנה זו' וחסר דינר הוא בדווקא כי לא שייך להיות חסר צ"ט, שהרי במנה זו חסר צ"ט הרי היא רואה שאין פה אלא דינר ואם כן סברה וקיבלה ומקודשת. | |||
<BR/>ה'''מאירי''' (ד"ה גדולי המפרשים) מביא שיש אומרים (הראב"ד והרשב"א) שר' אלעזר אמר דבריו דווקא באומר 'מנה' ונותן דינר, אבל אם נתן מנה חסר דינר, אינה מקודשת, ואין זה כאומר על מנת שאשלים לך דינר. וטעם הדבר על פי הגמרא להלן דף מז. שאם נתן לה תשעים ותשעה מתביישת היא לתבוע את הדינר הנוסף, ולכן אינה מקודשת עד שישלים. ובמאירי הסכים לדבריהם (מז א ד"ה אמר לה), אלא שסיים שאם אמר לה במפורש התקדשי לי במנה חסר דינר על מנת שאשלים, מקודשת, דהוי ככל שאר תנאים. | <BR/>ה'''מאירי''' (ד"ה גדולי המפרשים) מביא שיש אומרים (הראב"ד והרשב"א) שר' אלעזר אמר דבריו דווקא באומר 'מנה' ונותן דינר, אבל אם נתן מנה חסר דינר, אינה מקודשת, ואין זה כאומר על מנת שאשלים לך דינר. וטעם הדבר על פי הגמרא להלן דף מז. שאם נתן לה תשעים ותשעה מתביישת היא לתבוע את הדינר הנוסף, ולכן אינה מקודשת עד שישלים. ובמאירי הסכים לדבריהם (מז א ד"ה אמר לה), אלא שסיים שאם אמר לה במפורש התקדשי לי במנה חסר דינר על מנת שאשלים, מקודשת, דהוי ככל שאר תנאים. | ||
<BR/>ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה הכא) לעומת זאת הסכים לדברי הרמב"ן, שבמנה סתם אין חילוק בין נתן לה דינר לבין נתן לה צ"ט דלעולם מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעיה. | <BR/>ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה הכא) לעומת זאת הסכים לדברי הרמב"ן, שבמנה סתם אין חילוק בין נתן לה דינר לבין נתן לה צ"ט דלעולם מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעיה, ושכן דעת הרי"ף. | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (קידושין א א כב) כתב שהלכה זו מסופקת אם היה מתרצה בקידושין או שיש לה בושה, ולכן צריכה גט מספק. | ב'''פסקי ריא"ז''' (קידושין א א כב) כתב שהלכה זו מסופקת אם היה מתרצה בקידושין או שיש לה בושה, ולכן צריכה גט מספק. | ||
ה'''רמב"ם''' (אישות יז ז) לא התייחס להדיא למקרה זה, אבל כשכתב את דינו של ר' אלעזר שהאומר הרי את מקודשת במנה ונתן דינר, הוסיף הרמב"ם שנתן לה '''אפילו''' דינר אחד. משמע מזה שכל שכן אם נתן לה יותר שמקדושת, ולא אמרינן בזה כסיפא לה מילתא למיתבעיה. וכן כתב להדיא ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם. | ה'''רמב"ם''' (אישות יז ז) לא התייחס להדיא למקרה זה, אבל כשכתב את דינו של ר' אלעזר שהאומר הרי את מקודשת במנה ונתן דינר, הוסיף הרמב"ם שנתן לה '''אפילו''' דינר אחד. משמע מזה שכל שכן אם נתן לה יותר שמקדושת, ולא אמרינן בזה כסיפא לה מילתא למיתבעיה. וכן כתב להדיא ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם. | ||
<BR/>גם ה'''שלחן ערוך''' (אבן העזר כט ז) לא הזכיר להדיא ממחלוקת זו, ובעצם העתיק בזה לשון הרמב"ם. אמנם ה'''רמ"א''' הביא להדיא דברי הרא"ש ורמב"ן שה"ה אם חסר דינר שמקודשת, אך הוסיף שיש חולקים (הראב"ד והרשב"א). | <BR/>גם ה'''שלחן ערוך''' (אבן העזר כט ז) לא הזכיר להדיא ממחלוקת זו, ובעצם העתיק בזה לשון הרמב"ם. אמנם ה'''רמ"א''' הביא להדיא דברי הרא"ש ורמב"ן שה"ה אם חסר דינר שמקודשת, אך הוסיף שיש חולקים (הראב"ד והרשב"א). | ||