9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
אין תקציר עריכה
מ (←דברי ר' אלעזר) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
{{מקורות||קידושין ח א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}} | {{מקורות||קידושין ח א; מז א||אישות ז יז|אבן העזר כט ז}} | ||
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים. | אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהסכום, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים. | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב שהרי'"ף פסק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, לפי שתירוץ זה הוא סתמא דגמרא. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' (ז יז) בדעת הרמב"ם. | <BR/>ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד א ד"ה אמר ר' אלעזר) כתב שהרי'"ף פסק כתירוץ ראשון בגמרא ודלא כרב אשי, לפי שתירוץ זה הוא סתמא דגמרא. וכן כתב ה'''מגיד משנה''' (ז יז) בדעת הרמב"ם. | ||
<BR/>ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=13 (ד"ה רב אשי)] כתב ליישב דעת הרי"ף, שהוא סובר שבאמת גם במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת, וכתירוץ רב אשי, אלא איירי שהיה מונה והולך ושייר דינר אחרון שלא נתן לה, שאז אינה מקודשת. וסיים בצ"ע<ref>ובאמת אינו מובן, דבכה"ג גם במנה סתם אינה קודשת, וכמ"ש לעיל. ואולי אפשר לומר שפסק מלמנות אחרי שהשלים מנה, והיה לו עוד דינר נוסף ביד שאותו לא נתן לה. וקמ"ל שכיון שאמר מנה זו (או מאה דינרים אלו כלשון הרמב"ם) אינה מקודשת כיון שלא נתן לה כל מה שיש לו ביד, אף שנתן לה מנה. מה שאין כן במנה סתם דבכה"ג מקודשת, כיון שקיבלה מנה. אך לא נראה כן מלשונו.</ref>. | <BR/>ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=13 (ד"ה רב אשי)] כתב ליישב דעת הרי"ף, שהוא סובר שבאמת גם במנה סתם והיה מונה והולך אינה מקודשת, וכתירוץ רב אשי, אלא איירי שהיה מונה והולך ושייר דינר אחרון שלא נתן לה, שאז אינה מקודשת. וסיים בצ"ע<ref>ובאמת אינו מובן, דבכה"ג גם במנה סתם אינה קודשת, וכמ"ש לעיל. ואולי אפשר לומר שפסק מלמנות אחרי שהשלים מנה, והיה לו עוד דינר נוסף ביד שאותו לא נתן לה. וקמ"ל שכיון שאמר מנה זו (או מאה דינרים אלו כלשון הרמב"ם) אינה מקודשת כיון שלא נתן לה כל מה שיש לו ביד, אף שנתן לה מנה. מה שאין כן במנה סתם דבכה"ג מקודשת, כיון שקיבלה מנה. אך לא נראה כן מלשונו.</ref>. | ||
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע == | == דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע == | ||
ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת. | ה'''ברייתא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=8&format=pdf (ח א)] אומרת שאם אמר לה 'התקשי לי במנה זו', אבל נמצא שדינר אחד חסר או שדינר אחד היה של נחושת - אינה מקודשת. ואם היה דינר רע, כלומר שאינו ניתן להוצאה אלא על ידי הדחק, אינה מקודשת. | ||
| שורה 74: | שורה 67: | ||
ה'''רמב"ן''' (מז א ד"ה תמהני) תמה על הרי"ף אמאי לא הביא גמרא זו להלכה, שכיון שכסיפא לה מילתא למיתבעי אינה מקודשת. ותירץ כיון שלהלכה סובר הוא שמקודשת, מפני שבברייתא בפרק ראשון מובא שהאומר 'התקדשי לי במנה זו' ונמצא חסר אינה מקודשת, משמע דווקא 'מנה זו' אבל מנה סתם ונמצא חסר מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעי. | ה'''רמב"ן''' (מז א ד"ה תמהני) תמה על הרי"ף אמאי לא הביא גמרא זו להלכה, שכיון שכסיפא לה מילתא למיתבעי אינה מקודשת. ותירץ כיון שלהלכה סובר הוא שמקודשת, מפני שבברייתא בפרק ראשון מובא שהאומר 'התקדשי לי במנה זו' ונמצא חסר אינה מקודשת, משמע דווקא 'מנה זו' אבל מנה סתם ונמצא חסר מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעי. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת | <BR/>ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר; מז א ד"ה מנה) לעומת זאת חלק עליו וכתב שהלכה כחכמים שאינה מקודשת, ואף שבברייתא כתוב 'מנה זו' אין לדייק מזה שבמנה סתם מקודשת, אלא כוונתה שכל שמונה והולך ונמצא חסר בין אחד ובין צ"ט אינה מקודשת כיון שדעתה על הכל שהרי מונה בפניה. אך כל שאמר לה מנה סתם וחסר בו כלשהו, אם כסיפא לה מילתא למיתבעיה אינה מקודשת. ומה שאמר ר' אלעזר מקודשת זהו דווקא בשנתן דינר ונשאר לה צ"ט דלא כסיפא לה מילתא למיתבעי. וכתב הרשב"א שכן היא דעת ה'''ראב"ד'''. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (ד"ה גדולי המפרשים) מביא שיש אומרים (הראב"ד והרשב"א) שר' אלעזר אמר דבריו דווקא באומר 'מנה' ונותן דינר, אבל אם נתן מנה חסר דינר, אינה מקודשת, ואין זה כאומר על מנת שאשלים לך דינר. וטעם הדבר על פי הגמרא להלן דף מז. שאם נתן לה תשעים ותשעה מתביישת היא לתבוע את הדינר הנוסף, ולכן אינה מקודשת עד שישלים. ובמאירי הסכים לדבריהם (מז א ד"ה אמר לה), אלא שסיים שאם אמר לה במפורש התקדשי לי במנה חסר דינר על מנת שאשלים, מקודשת, דהוי ככל שאר תנאים. | |||
<BR/>ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה הכא) לעומת זאת הסכים לדברי הרמב"ן, שבמנה סתם אין חילוק בין נתן לה דינר לבין נתן לה צ"ט דלעולם מקודשת ולא אמרינן כסיפא לה מילתא למיתבעיה. | |||
=== האם הקידושין בטלים מאליהם או שצריכה לחזור בה === | === האם הקידושין בטלים מאליהם או שצריכה לחזור בה === | ||
הגמרא (ח א) בשלב מסויים מנסה להוכיח שהברייתא לא סותרת את דברי ר' אלעזר, מפני שכולה, בין הרישא ובין הסיפא, מדברת ב'מנה זו', אך במנה סתם באמת אין האשה יכולה לחזור בה כדברי ר' אלעזר. ומוכיחה הגמרא כן, שאם נאמר שהרישא איירי במנה סתם ויכולה לחזור, אם כן למה צריך לומר בסיפא גם במנה זו, הרי כל שכן הוא? | הגמרא (ח א) בשלב מסויים מנסה להוכיח שהברייתא לא סותרת את דברי ר' אלעזר, מפני שכולה, בין הרישא ובין הסיפא, מדברת ב'מנה זו', אך במנה סתם באמת אין האשה יכולה לחזור בה כדברי ר' אלעזר. ומוכיחה הגמרא כן, שאם נאמר שהרישא איירי במנה סתם ויכולה לחזור, אם כן למה צריך לומר בסיפא גם במנה זו, הרי כל שכן הוא? | ||
| שורה 96: | שורה 92: | ||
[[קטגוריה: קידושין]] | [[קטגוריה: קידושין]] | ||
[[קטגוריה: קידושין ח.]] | [[קטגוריה: קידושין ח.]] | ||
[[קטגוריה:קידושין מז.]] | |||
[[קטגוריה: אישות פרק ז]] | [[קטגוריה: אישות פרק ז]] | ||
[[קטגוריה: אבן העזר סימן כט]] | [[קטגוריה: אבן העזר סימן כט]] | ||