הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

התקדשי לי במנה ונתן לה דינר (עריכה)

גרסה מ־11:46, 29 באפריל 2018

נוספו 630 בתים , 11:46, 29 באפריל 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (קידושין ח א ד"ה ואמר)] מחלק שהכא עיקר הקידושין תלויים במנה, אלא שהסכימה בדעתה להקנות עצמה מעכשיו בדינר, לכשישלים אחר כך המנה, אבל המקדש בדינר בתנאי שעתן מנה ולא כפל תנאו, הרי שאז עיקר הקידושין הם בדינר, וכיון שנתבטל התנאי, אין בו כח לעקור הקידושין שכבר נגמרו בדינר.
-<BR/>כדבריו כתבו כמה אחרונים מדנפשם:
+<BR/>דברים מעין אלו כתבו כמה אחרונים מדנפשם:
-<BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על טעמו של הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן, והרי זה כאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, אך לא שייבטל המכר אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. והוא הדין הכא שנתקדשה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. וזהו לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'. והוסיף לזה ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב.
+<BR/>ב'''אבני מילואים''' (כט יד) כתב ליישב גם דעת הפוסקים (רמב"ן ור"ן) שחולקים על הרא"ש הנ"ל (שמעשה עדיף מתנאי מפורש), ואעפ"כ הכא מהני בלא כפל תנאי, מפני שכל מה שבעינן כפל לתנאי ושאר דיני תנאים, הוא שאם לא נתקיימו בטל התנאי וממילא נתקיים המעשה בלא התנאי, אבל לעצם ההתחייבות לא בעינן שיהיה כתנאי בני גד ובני ראובן. והרי זה דומה לאדם הקונה שדה במנה ונתן דינר על החשבון, שהמקח ודאי קיים אלא שצריך להשלים שאר דמי השדה, ואין המכר בטל אם לא ישלים, אלא שהוא עליו כחוב. וכן הוא הדין הכא שנתקדשה במנה על ידי הדינר, ונתחייב הוא בדמי הפסיקה. ומובן לפי זה לשון ר' אלעזר 'הרי זו מקודשת וישלים'.
+<BR/>והוסיף האבנ"מ ראיה מן הגמרא, שאומרת שאין אחד מהם יכול לחזור בו, ולכאורה קשה, למה לא יכול לחזור והרי אין כופין בקיום התנאי ואם לא נתקיים התנאי בטל המעשה? וגם היא למה לא תוכל לחזור בה, שהרי נתינה בעל כרחה לא שמה נתינה, ויכולה שתאמר איני רוצה בקבלת השאר? אלא על כרחך שאין כאן תנאי, אלא המעשה כבר נתקיים מההתחלה ואי אפשר לחזור ממה שנעשה וחל, אלא שהוא צריך להשלים כחוב.
 <BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (כו) כתב באופן שונה מעט, שהכא לא הוי כתנאי ומעשה רגיל, שאם היה מעשה קידושין ותנאי רגילים, כגון שקידש בדינר ובתנאי שישלים עוד צ"ט, היינו אומרים שצריך לדיני התנאי ואם לא נתקיימו דיני התנאים, יחולו הקידושין בלא תנאי בדינר בלבד ואין צריך להשלים. אבל הכא הרי עיקר הקידושין היו במנה, ואם נבטל את התנאי נבטל גם את עיקר הקידושין, לכן אמרינן שהקידושין קיימים אף בלא שנתן עדיין צ"ט דינרים, לפי שבכך נתרצו האיש והאשה שיחולו הקידושין כבר בדינר, אלא שעל כל פנים צריך להשלים, ואם לא השלים, יתבטלו הקידושין.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 <BR/>בהמשך מביא המאירי (ד"ה ומכל מקום) שיש חולקים ומפרשים ש'ישלים' הכוונה אם ירצה, אך יכול לחזור בו וגם יקבל הדינר בחזרה. גם הגמרא לא הקשתה מן הברייתא אלא מן האשה, אך לא מן האיש.
 <BR/>ודעתו של המאירי היא ממוצעת ביניהם, שאין האיש יכול לחזור בו מן הקידושין, אך גם אין האשה יכולה לכפותו, ויכול להתעכב ולתלות הדבר עד שיתקיים התנאי או עד שיבוא דבר שמונע ממנו לקיימו (כגון אם קצב שיתן תוך זמן מסויים ועבר הזמן).
+ב'''שיטה לא נודע למי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14808&st=&pgnum=12 (ח א ד"ה וישלים)] כתב שאין האשה יכולה לתבוע את הבעל אלא אם ירצה יקיים. אך הוסיף שאין הקידושין בטלים אפילו אם יאמר הבעל שאין בדעתו להשלים, שמא למחר יחזור בו וישלים. ורק אם מת בלא שהשלים לה המנה, אמרינן שהקידושין נעקרו מעיקרא ואינה זקוקה ליבם.
 ==== מחילה ====