הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"

שורה 10: שורה 10:
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. וב'''קרבן נתנאל''' (ב) מסביר שעדיף אדם שלא מזכיר תנאי במפורש, אלא שמעשיו מוכיחים עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים, כלומר שאינו כופל לתנאו ומקדים הן ללאו.
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר האיש שום תנאי בדבריו, אעפ"כ דיינינן ליה כאילו התנה שישלים המנה, וכאילו [[כפל תנאו]]. אך לא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. וב'''קרבן נתנאל''' (ב) מסביר שעדיף אדם שלא מזכיר תנאי במפורש, אלא שמעשיו מוכיחים עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים, כלומר שאינו כופל לתנאו ומקדים הן ללאו.


==== מחילה וכפייה ====
=== מחילה ===
כתב ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר) שגם אם הוא לא השלים, אלא היא מחלה לו על אותו דינר, הרי היא מקודשת, שמחילה בהכה"ג חשיבא כנתינה.
כתב ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר) שגם אם הוא לא השלים, אלא היא מחלה לו על אותו דינר, הרי היא מקודשת, שמחילה בהכה"ג חשיבא כנתינה.
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה ומכל מקום) הביא בשם רבותיו שמחילה היא כקיום התנאי ומקודשת גמורה היא, אלא שצריך עדים על מחילתה. ועוד הוסיף שם (ד"ה ומעתה) שזהו דווקא במנה סתם, אבל במנה זו, אין מחילתה מועילה, לפי שהם סיכמו על מנה זו דווקא, ואם נמצא חסר לא תועיל מחילתה.
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה ומכל מקום) הביא בשם רבותיו שמחילה היא כקיום התנאי ומקודשת גמורה היא, אלא שצריך עדים על מחילתה. ועוד הוסיף שם (ד"ה ומעתה) שזהו דווקא במנה סתם, אבל במנה זו, אין מחילתה מועילה, לפי שהם סיכמו על מנה זו דווקא, ואם נמצא חסר לא תועיל מחילתה.


=== כפייה ===
עוד כתב הריטב"א שם שכופין אותו להשלים לה את הדינר, או לפטור אותה, ואין משאירים אותה כך עגונה.
עוד כתב הריטב"א שם שכופין אותו להשלים לה את הדינר, או לפטור אותה, ואין משאירים אותה כך עגונה.
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה התקדשי) הביא את הדעות השונות בעניין. בתחילה הביא את הדעות הסבורות שיכולה האישה לכופו בב"ד להשלים, והוא אינו יכול לחזור בו. וכתב שגם הסוגיה מוכחת כן, שהרי הקשו מהברייתא האומרת 'ורצה אחד מהם לחזור בו' משמע דהכא אין אחד מהם יכול לחזור, אף לא הוא.  
<BR/>ה'''מאירי''' (ח א ד"ה התקדשי) הביא את הדעות השונות בעניין. בתחילה הביא את הדעות הסבורות שיכולה האישה לכופו בב"ד להשלים, והוא אינו יכול לחזור בו. וכתב שגם הסוגיה מוכחת כן, שהרי הקשו מהברייתא האומרת 'ורצה אחד מהם לחזור בו' משמע דהכא אין אחד מהם יכול לחזור, אף לא הוא.