9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התקדשי לי במנה ונתן לה דינר"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהמנה, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים. | אדם שאמר לאשה 'התקדשי לי במנה' אבל לא נתן אלא רק חלק מהמנה, האם חלו הקידושין ובאילו תנאים. | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== דברי ר' אלעזר | === דברי ר' אלעזר והסתירה מהברייתא === | ||
ה'''גמרא''' (קידושין ח א) מביאה דברי ר' אלעזר שאדם האומר לאשה בפני שני עדים 'התקדשי לי במנה', אבל בפועל נותן לה רק דינר, הדין הוא שהאשה מקודשת (ואינה יכולה לחזור בה) אך בתנאי שהאיש ישלים את המנה, לפי שכלל נקוט בידינו ש'כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי', ולכן גם כאן הוי כאילו אמר לה 'התקדשי לי מעכשיו על מנת שאשלים לך אחר כך מנה', ובכך שקיבלה את הדינר, הרי שהסכימה לתנאי ולקידושין. | ה'''גמרא''' (קידושין ח א) מביאה דברי ר' אלעזר שאדם האומר לאשה בפני שני עדים 'התקדשי לי במנה', אבל בפועל נותן לה רק דינר, הדין הוא שהאשה מקודשת (ואינה יכולה לחזור בה) אך בתנאי שהאיש ישלים את המנה, לפי שכלל נקוט בידינו ש'כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי', ולכן גם כאן הוי כאילו אמר לה 'התקדשי לי מעכשיו על מנת שאשלים לך אחר כך מנה', ובכך שקיבלה את הדינר, הרי שהסכימה לתנאי ולקידושין. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | {{סוגיה מורחבת|כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי}} | ||
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר שום תנאי דיינינן ליה כאילו התנה וכאילו [[כפל תנאו]], ולא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. וב'''קרבן נתנאל''' (ב) מסביר שעדיף אדם שלא מזכיר תנאי במפורש, אלא שמעשיו מוכיחים עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים, כלומר שאינו כופל לתנאו ומקדים הן ללאו. | ה'''רא"ש''' (א ט) כתב שאף על פי שלא הזכיר שום תנאי דיינינן ליה כאילו התנה וכאילו [[כפל תנאו]], ולא ביאר הרא"ש טעם מדוע דיינינן ליה הכי. וב'''קרבן נתנאל''' (ב) מסביר שעדיף אדם שלא מזכיר תנאי במפורש, אלא שמעשיו מוכיחים עליו, ממי שמזכיר תנאי שלא כדרך התנאים, כלומר שאינו כופל לתנאו ומקדים הן ללאו. | ||
==== מחילה וכפייה ==== | |||
כתב ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה אמר ר' אלעזר) שגם אם הוא לא השלים, אלא היא מחלה לו על אותו דינר, הרי היא מקודשת, שמחילה בהכה"ג חשיבא כנתינה. | |||
<BR/>עוד כתב הריטב"א שם שכופין אותו להשלים לה את הדינר, או לפטור אותה, ואין משאירים אותה כך עגונה. | |||
=== תירוץ ראשון === | === תירוץ ראשון === | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
ה'''רא"ש''' (א ט) כתב להלכה כשני התירוצים שבמנה סתם אין אחד מהם לחזור בו, אלא צריך הבעל להשלים במנה, וכשישלים תהיה מקודשת למפרע, וזהו כדברי ר' אלעזר. ואילו במנה זו יכול אחד מהם לחזור עד שישלים את כל המנה (וזהו כתירוץ הראשון של הגמרא), או היה מונה והולך, אז אפילו אמר מנה סתם יכול לחזור כל זמן שלא השלים<ref>כן הוא פשט דברי הרא"ש, שמונה והולך קאי רק על מנה סתם, אבל במנה זו אפילו לא היה מונה והולך יכולים לחזור.</ref>. | ה'''רא"ש''' (א ט) כתב להלכה כשני התירוצים שבמנה סתם אין אחד מהם לחזור בו, אלא צריך הבעל להשלים במנה, וכשישלים תהיה מקודשת למפרע, וזהו כדברי ר' אלעזר. ואילו במנה זו יכול אחד מהם לחזור עד שישלים את כל המנה (וזהו כתירוץ הראשון של הגמרא), או היה מונה והולך, אז אפילו אמר מנה סתם יכול לחזור כל זמן שלא השלים<ref>כן הוא פשט דברי הרא"ש, שמונה והולך קאי רק על מנה סתם, אבל במנה זו אפילו לא היה מונה והולך יכולים לחזור.</ref>. | ||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (ח א ד"ה רב אשי) כתב שתירוצו של רב אשי חולק על תירוץ הגמרא, שגם במנה סתם אם היה מונה והולך יכולים לחזור, וכן במנה זה כשאינו מונה והולך. ובסוף דבריו הביא דברי הרי"ף שרק במנה זו וגם מונה והולך יכול לחזור, וכדלהלן. | |||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | === שיטת הרי"ף והרמב"ם === | ||
| שורה 35: | שורה 40: | ||
== דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע == | == דינר חסר או נמצא של נחושת או דינר רע == | ||
=== האם | === האם צריכה לחזור בה בנמצא חסר === | ||
'''רש"י''' (ד"ה במנה) כתב שבמנה זו ונמצא חסר יכולה לחזור בה, ומשמע דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר. ולמד כן מפשט הגמרא שאומרת 'השתא במנה זו לא הוי קידושין במנה זו מיבעיא', משמע שהשוותה ביניהם, שכשם שבמנה זו לא הוי קידושין רק אם חוזרת בה, כן במנה סתם דווקא אם חזרה בה, אף שנמצא חסר. | '''רש"י''' (ד"ה במנה) כתב שבמנה זו ונמצא חסר יכולה לחזור בה, ומשמע דווקא אם חוזרת בה, אך אם אינה חוזרת בה מסתמא הוי קידושין אע"פ שנמצא חסר. ולמד כן מפשט הגמרא שאומרת 'השתא במנה זו לא הוי קידושין במנה זו מיבעיא', משמע שהשוותה ביניהם, שכשם שבמנה זו לא הוי קידושין רק אם חוזרת בה, כן במנה סתם דווקא אם חזרה בה, אף שנמצא חסר. | ||
<BR/>'''תוספות''' (ח א ד"ה השתא) לעומת זאת העירו על דברי הגמרא בקושיה, דדלמא באמת רישא במנה סתם וסיפא במנה זו, וקמ"ל סיפא שאע"פ שלא חזרה בה לא הוו קידושין, כיון שנמצא חסר, מה שאין כן במנה סתם שצריכה לחזור בה. | |||
<BR/>ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) כתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה באלו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם. | <BR/>ה'''רמב"ן''' (ד"ה נראין) כתב שודאי אם נמצא חסר אינה צריכה לחזור בה, שכיון שאמר לה 'מנה זה' ואין שם מנה באלו הקידושין. ומה שהשוותה ביניהם הגמרא אין כוונתה גם לענין חזרה, אלא כמו שבמנה סתם לא הוי כמאן דאמר על מנת ויכולה לחזור בה, כן בנמצא חסר לא הוי כעל מנת ובטלו הקידושין מן הסתם. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנה מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת? ותירץ לשיטתו דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. אבל מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם רבנו חננאל. | <BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה השתא) הוסיף להקשות על רש"י מאי שנה מהמקדש בשיריים ואמר לה ששווים חמישים ונמצא שאינם שווים דקיי"ל שאינה מקודשת? ותירץ לשיטתו דשאני הכא שאפשר להוסיף דינר ולהשלים למנה, מה שאין כן בגד שאין אפשרות להוסיף עליו. אבל מסקנת הרשב"א כדברי הרמב"ן שבנמצא חסר אינה מקודשת אפילו לא חזרה בה. וכתב שכן משמע בתוספתא ושכן מפרש גם רבנו חננאל. | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (ח א ד"ה מיתיבי) חולק | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||