הבדלים בין גרסאות בדף "הרהור עבירה"

נוספו 552 בתים ,  17:47, 20 בנובמבר 2016
מ
אין תקציר עריכה
(דף חדש: בס"ד {{תחרות כתיבה}} {{מקורות||כתובות מו א עבודה זרה כ ב||איסורי ביאה כא יט|אבן העזר כג ג}} == פתיחה לסוגיה ו...)
 
מ
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בס"ד {{תחרות כתיבה}}
בהגדרת איסור הרהור עבירה ובגדרו.
 
{{מקורות||כתובות מו א עבודה זרה כ ב||איסורי ביאה כא יט|אבן העזר כג ג}}
{{מקורות||כתובות מו א עבודה זרה כ ב||איסורי ביאה כא יט|אבן העזר כג ג}}


שורה 7: שורה 6:
במאמרינו נעסוק בס"ד בהא דקי"ל (כתובות דף מו. ע"ז כ:) ונשמרת מכל דבר רע - מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר: אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. ע"כ. האם איסור זה הוא מדאו' והדרשה דרשה גמורה היא, או שמא האיסור אינו אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא, וכן נדון בס"ד בגדרי איסור זה.  
במאמרינו נעסוק בס"ד בהא דקי"ל (כתובות דף מו. ע"ז כ:) ונשמרת מכל דבר רע - מכאן אמר ר' פנחס בן יאיר: אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. ע"כ. האם איסור זה הוא מדאו' והדרשה דרשה גמורה היא, או שמא האיסור אינו אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא, וכן נדון בס"ד בגדרי איסור זה.  


== דעת הראשונים הסוברים שהאיסור הוא מה"ת ==
== מחלוקת הראשונים אם איסור זה הוא מדאורייתא או מדרבנן ==
 
=== דעת הראשונים הסוברים שהאיסור הוא מה"ת ===
 
   
   
סיעה ראשונה בראשונים סוברת שאיסור הרהור בעבירה הוא מה"ת, והדרשה היא דרשה גמורה, זה יצא ראשונה '''התוס'''' (ע"ז כ:) וז"ל: שלא יהרהר אדם ביום - האי קרא דרשה גמורה היא ולא אסמכתא וכו'. ע"כ.
סיעה ראשונה בראשונים סוברת שאיסור הרהור בעבירה הוא מה"ת, והדרשה היא דרשה גמורה, זה יצא ראשונה '''התוס'''' (ע"ז כ:) וז"ל: שלא יהרהר אדם ביום - האי קרא דרשה גמורה היא ולא אסמכתא וכו'. ע"כ.
וכ"כ '''הרמב"ן''' (חולין לז:) במפורש ויש לדייק כך גם מלשון הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות (שכחת הלאוין יא) עי"ש. וכ"כ '''בחידושי הר"ן''' (חולין לז:). וכ"כ '''הסמ"ג''' (לאוין סימן קכו) עי"ש. וכ"כ '''הסמ"ק''' (מצוה כד). וכ"כ '''האורחות חיים''' (ח"ב הלכות ביאות אסורות) '''בשם רבינו יונה''' . דבריו הובאו בב"י (סי' כא) עי"ש. וכ"כ '''הרא"ה''' ((בשיטת הקדמונים) ע"ז כ:).
וכ"כ '''הרמב"ן''' (חולין לז:) במפורש ויש לדייק כך גם מלשון הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות (שכחת הלאוין יא) עי"ש. וכ"כ '''בחידושי הר"ן''' (חולין לז:). וכ"כ '''הסמ"ג''' (לאוין סימן קכו) עי"ש. וכ"כ '''הסמ"ק''' (מצוה כד). וכ"כ '''האורחות חיים''' (ח"ב הלכות ביאות אסורות) '''בשם רבינו יונה''' . דבריו הובאו בב"י (סי' כא) עי"ש. וכ"כ '''הרא"ה''' ((בשיטת הקדמונים) ע"ז כ:).


== דעת הראשונים דס"ל שהאיסור הוא מדרבנן ==
=== דעת הראשונים דס"ל שהאיסור הוא מדרבנן ===


אומנם מצינו לכמה ראשונים דס"ל שאיסור הרהור הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ומהם '''היראים''' (סימן מה [דפוס ישן - ריא]) וכן משמע מלשון '''המאירי''' (חולין דף לז:) וז"ל: וכבר שבח הנביא את עצמו באמרו הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום עד שאבא לידי טומאה בלילה ואף על פי שהכתוב "רמזה" כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע וכו' עי"ש.
אומנם מצינו לכמה ראשונים דס"ל שאיסור הרהור הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, ומהם '''היראים''' (סימן מה [דפוס ישן - ריא]) וכן משמע מלשון '''המאירי''' (חולין דף לז:) וז"ל: וכבר שבח הנביא את עצמו באמרו הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום עד שאבא לידי טומאה בלילה ואף על פי שהכתוב "רמזה" כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע וכו' עי"ש.
שורה 34: שורה 36:
== קצת בגדר איסור זה ==
== קצת בגדר איסור זה ==
   
   
=== האם על כול הרהור שעולה במוחו עובר על איסור או רק אם מביא עצמו לכך ===
הנה '''הרב עזר מקודש''' (אבן העזר סימן כג סע' ג) כתב, שלא על כול הרהור שהוא עובר באיסור, אלא אם האדם מעורר עצמו להרהר, או שממש דוחף עצמו למחשבות זימה כאלו ואחרות רק אז עובר באיסור אך אם הרהור זה אגב שיטפא וכפי כוחו ויכולתו מסיר ההרהור מליבו אינו עובר איסור כלל.  
הנה '''הרב עזר מקודש''' (אבן העזר סימן כג סע' ג) כתב, שלא על כול הרהור שהוא עובר באיסור, אלא אם האדם מעורר עצמו להרהר, או שממש דוחף עצמו למחשבות זימה כאלו ואחרות רק אז עובר באיסור אך אם הרהור זה אגב שיטפא וכפי כוחו ויכולתו מסיר ההרהור מליבו אינו עובר איסור כלל.  
=== האם בהרהור יש איסור עצמי או רק אם בא לידי קרי עובר איסור ===


ועוד יש לחקור אם איסור הרהור הוא איסור עצמי, או שמא יש לדקדק בדברי הגמ' אל יהרהר אדם ביום "ויבא לידי טומאה בלילה", שכול האיסור הוא שלא יבוא לידי טומאה אך אם ברור לו שלא יבוא לידי טומאה, או אם בפועל לא בא לידי טומאה אז אין איסור בזה.  
ועוד יש לחקור אם איסור הרהור הוא איסור עצמי, או שמא יש לדקדק בדברי הגמ' אל יהרהר אדם ביום "ויבא לידי טומאה בלילה", שכול האיסור הוא שלא יבוא לידי טומאה אך אם ברור לו שלא יבוא לידי טומאה, או אם בפועל לא בא לידי טומאה אז אין איסור בזה.  
שורה 44: שורה 52:
ומ"מ לסיכום נראה דדעת רוב הראשונים, ומהם, '''התוס'''', '''הרמב"ן''', '''הר"ן''', '''הסמ"ג''', '''הסמ"ק''', '''רבנו יונה''', '''הרמב"ם והרמב"ן''', ס"ל שאיסור הרהור הוא מה"ת.  
ומ"מ לסיכום נראה דדעת רוב הראשונים, ומהם, '''התוס'''', '''הרמב"ן''', '''הר"ן''', '''הסמ"ג''', '''הסמ"ק''', '''רבנו יונה''', '''הרמב"ם והרמב"ן''', ס"ל שאיסור הרהור הוא מה"ת.  
ובגדר איסור זה נראה דדווקא אם מעורר תאוותו לכך כמ"ש '''הרב עזר מקודש''' אבל אגב שיטפא אין איסור. וגם נראה דאדם המהרהר אף אם אינו בא לידי טומאה ג"כ עובר על איסור "ונשמרת".
ובגדר איסור זה נראה דדווקא אם מעורר תאוותו לכך כמ"ש '''הרב עזר מקודש''' אבל אגב שיטפא אין איסור. וגם נראה דאדם המהרהר אף אם אינו בא לידי טומאה ג"כ עובר על איסור "ונשמרת".
[[קטגוריה:כתובות מו.]]
[[קטגוריה:עבודה זרה כ:]]
[[קטגוריה:איסורי ביאה פרק כא]]
[[קטגוריה:אבן העזר סימן כג]]