הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 144: שורה 144:


=== אם אפשר בקניין אגב ===
=== אם אפשר בקניין אגב ===
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין קגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם.
'''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין אגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם.
 
=== מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' ===  
=== מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' ===  
'''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל לא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שבא שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' ב'''מערכת הקניינים''' (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. הריטב"א שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח.
'''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל לא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שבא שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' ב'''מערכת הקניינים''' (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. הריטב"א שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח.