הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 79: שורה 79:
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין.  
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין.  
=== טעם הדין ===
=== טעם הדין ===
'''רש"י''' (ד"ה לא מפקינן),


=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה ===
=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה ===