462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←טעם הדין
| שורה 79: | שורה 79: | ||
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. | '''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. | ||
=== טעם הדין === | === טעם הדין === | ||
'''רש"י''' (ד"ה לא מפקינן), | '''רש"י''' בב"מ (סו ב)(ד"ה לא מפקינן), כתב שהטעם הוא משום מחילת המקנה, ומועילה המחילה אף שזו מחילה בטעות, שהרי אם היה יודע שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לא היה נותן לו לקחת את הפירות. '''התוס'''' (סו א- סז א) בשם '''ר"ת''' פירשו שהוא כיון שאין למוכר לחזור בו, כדי שיעמוד באמונתו, אבל לא מטעם מחילה, שהרי דעת רב נחמן היא שמחילה בטעות אינה מחילה. | ||
=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | === אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | ||