462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←ביאור המחלוקת
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. הסוגיה העוסקת בהקניית דבר שעדיין אינו קיים נמצאת שם (צג א), ועוסקת במוכר פירות דקל שעדיין לא צמחו. דעת רב הונא שכל עוד לא באו הפירות לעולם יכול המוכר לחזור בו, אך משבאו לעולם- אינו יכול לחזור בו. ואילו דעת רב נחמן, שאף לאחר שבאו הפירות לעולם, יכול המוכר לחזור בו. והוסיף רב נחמן שהוא מודה שאם שמט הקונה ואכל את הפירות- כבר אין המוכר יכול לחזור בו. | '''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. הסוגיה העוסקת בהקניית דבר שעדיין אינו קיים נמצאת שם (צג א), ועוסקת במוכר פירות דקל שעדיין לא צמחו. דעת רב הונא שכל עוד לא באו הפירות לעולם יכול המוכר לחזור בו, אך משבאו לעולם- אינו יכול לחזור בו. ואילו דעת רב נחמן, שאף לאחר שבאו הפירות לעולם, יכול המוכר לחזור בו. והוסיף רב נחמן שהוא מודה שאם שמט הקונה ואכל את הפירות- כבר אין המוכר יכול לחזור בו. | ||
=== ביאור המחלוקת === | === ביאור המחלוקת === | ||
'''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם הסוברים שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריכים שיהיה עבידי דאתו, וגם הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג, לסוברים אין אדם מקנה, אפשר להשיג היינו אם נשאר רק לקטוף, ולר' מאיר מספיק עבידי דאתו, והיינו שכיון שרגילות שהפירות צומחים, ורחוקה האפשרות שלא כך יקרה, הם נחשבים לדבר שכבר ניתן להשיג. | '''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם הסוברים שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריכים שיהיה עבידי דאתו (בבא מציעא לג ב), וגם הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג, לסוברים אין אדם מקנה, אפשר להשיג היינו אם נשאר רק לקטוף, ולר' מאיר מספיק עבידי דאתו, והיינו שכיון שרגילות שהפירות צומחים, ורחוקה האפשרות שלא כך יקרה, הם נחשבים לדבר שכבר ניתן להשיג. | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||