9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, צג ב-צד א, קב א, סוכה טז ב||שבת כב כט|אורח חיים שטו א}} | '''טקסט מודגש'''{{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, צג ב-צד א, קב א, סוכה טז ב||שבת כב כט|אורח חיים שטו א}} | ||
באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===כותל חצר שנפל בשבת=== | ===כותל חצר שנפל בשבת=== | ||
עוד ב'''גמרא''' פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב [[אסר לטלטל]] בחצר זו, ואילו שמואל [[התיר הטלטול עד מקום המחיצה]] שהיתה, כל אחד בשלו. | עוד ב'''גמרא''' פרק כל גגות (עירובין צג ב) מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב [[אסר לטלטל]] בחצר זו, ואילו שמואל [[התיר הטלטול עד מקום המחיצה]] שהיתה, כל אחד בשלו. ולמדנו שנחלקו בכך מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו, ומבואר ששמואל התיר לטלטל ורב אסר. ועוד אומרת הגמרא ששמואל מתיר אף בלא מחיצה וכנ"ל, אלא שביקש לפרוס מחיצה משום צניעות. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא, ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר. | ||
===עשיית דופן לסוכה=== | ===עשיית דופן לסוכה=== | ||
ה'''גמרא''' (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי ש[[אין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת]]. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ולאחר משא ומתן מסקנת הגמרא שיש לחלק בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם '''רש"י''' (ד"ה בדופן) שכיון ש[[בלא דופן שלישית לא חשיב סוכה]] כלל, לכן כשמעמיד דופן שלישית חשיב כ[[בונה אוהל]], והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא [[תוספת אוהל]] המותרת. | ה'''גמרא''' (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי ש[[אין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת]]. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ולאחר משא ומתן מסקנת הגמרא היא שיש לחלק בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם '''רש"י''' (ד"ה בדופן) שכיון ש[[בלא דופן שלישית לא חשיב סוכה]] כלל, לכן כשמעמיד דופן שלישית חשיב כ[[בונה אוהל]], ובזה איירי הברייתא שאוסרת. והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא [[תוספת אוהל]] המותרת. | ||
===מחיצה לצורך הבאת ספר תורה=== | ===מחיצה לצורך הבאת ספר תורה=== | ||
ה'''גמרא''' (עירובין פו ב, סוכה טז ב) מביאה מעשה בשם רב דימי, שפעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מערב שבת, ובשבת פרסו סדינין ע"ג עמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. ומקשה הגמרא היאך פרסו סדינים, ןהרי אסור לעשות אוהל עראי בתחילה בשבת, ותירצה שבאמת לא פרסו בשבת, אלא מצאו סדינים פרוסים, כך שיכלו לטלטל את הספר בשבת. | ה'''גמרא''' (עירובין פו ב, סוכה טז ב) מביאה מעשה בשם רב דימי, שפעם אחת שכחו ולא הביאו ספר תורה מערב שבת, ובשבת פרסו סדינין ע"ג עמודים והביאו ספר תורה וקראו בו. ומקשה הגמרא היאך פרסו סדינים, ןהרי אסור לעשות אוהל עראי בתחילה בשבת (וברש"י בסוכה לא גרס קושיה זו, ויתבאר להלן), ותירצה שבאמת לא פרסו בשבת, אלא מצאו סדינים פרוסים, כך שיכלו לטלטל את הספר בשבת. | ||
===צידוד אבנים לבית הכסא=== | ===צידוד אבנים לבית הכסא=== | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום [[כבוד הבריות]]. | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום [[כבוד הבריות]]. | ||
==מחלוקת הראשונים האם יש במחיצה בלבד איסור אוהל== | ==מחלוקת הראשונים האם יש במחיצה בלבד איסור אוהל, ובדין מחיצה המתרת== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שהתיר שמואל לעשות מחיצה מסדין, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום [[טלטול בד' אמות בלא מחיצה]], מבואר מזה שמחיצה מותר לפרוס אפילו לכתחילה לפי שאין אוהל אלא בגג בלבד. | '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שהתיר שמואל לעשות מחיצה מסדין, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום [[טלטול בד' אמות בלא מחיצה]], מבואר מזה שמחיצה מותר לפרוס אפילו לכתחילה לפי שאין אוהל אלא בגג בלבד. | ||
<BR/>ושוב כתב כן רש"י ( | <BR/>ושוב כתב כן רש"י בסוכה (טז ב ד"ה מהיכן) שמחיצה בלא גג לאו אוהל הוא ומותר לעשותה, ולכן יש להשמיט הגירסה שהגמרא מקשה על פריסת הסדינים לצורך טלטול ספר תורה, וצ"ל שהאיסור שם היה משום [[הוצאת והכנסת]] הסדינים בלבד. אמנם במקום אחר שהובא סיפור זה (עירובין פו ב) רש"י לא השמיט גירסה זו, ומשמע שמקיים אותה, ולפי"ז יצא שסובר שיש איסור אוהל גם במחיצה, לכה"פ במקום שהמחיצה באה להתיר טלטול וכדלהלן. | ||
לשיטת רש"י הסכים גם ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין), אלא שהוסיף שודאי שלשיטת רש"י לא כל מחיצה מותרת, אלא דווקא מחיצה שנעשית לצניעות או לצל בעלמא, אבל מחיצה גמורה ודאי אסור. וכדבריו כתב גם ה'''אור זרוע''' (שבת עח ו), וכתבו עוד שרש"י לא היה צריך להשמיט הגירסה בגמרא שפרסו סדינים כדי להתיר להביא ס"ת, שבאמת שם היה אסור כיון שנעשה להתיר, וכפי שבאמת בעירובין לא השמיט גירסה זו כנ"ל. ולדבריהם יוצא שאין מחלוקת לדינא בין רש"י לשאר ראשונים | לשיטת רש"י הסכים גם ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין), אלא שהוסיף שודאי שלשיטת רש"י לא כל מחיצה מותרת, אלא דווקא מחיצה שנעשית לצניעות או לצל בעלמא, אבל מחיצה גמורה ודאי אסור. וכדבריו כתב גם ה'''אור זרוע''' (שבת עח ו), וכתבו עוד שרש"י לא היה צריך להשמיט הגירסה בגמרא שפרסו סדינים כדי להתיר להביא ס"ת, שבאמת שם היה אסור כיון שנעשה להתיר, וכפי שבאמת בעירובין לא השמיט גירסה זו כנ"ל. ולדבריהם יוצא שאין מחלוקת לדינא בין רש"י לשאר ראשונים {{ראה עוד|העמדת מחיצה בשבת|שיטת רש"י}}. | ||
===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ||
'''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | '''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | ||
<BR/>ואת מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, מבאר ר"ת | <BR/>ואת מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, שם מבואר ששמואל עשה את המחיצה רק לצניעות, מבאר ר"ת שבאמת רב סבר שאסור להעמיד המחיצה משום אוהל כיון שבזה הוא מתיר לטלטל בחצר, ואף שמואל לא היה עושה כן אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה לטלטל בחצר. | ||
<BR/>כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה) ועוד. | |||
===הוספה על מחיצה המתרת=== | |||
בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בפנ"ע. ולעומ"ז כתב שדעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | |||
===יישוב שיטת רש"י=== | ===יישוב שיטת רש"י=== | ||
על הקושיה שהקשו הראשונים על רש"י, איך לומדת הגמרא ממשנת פקק החלון לאיסור עשיית אוהל עראי ולהיתר ההוספה עליו, והרי שם מדובר בחלון שבדופן, ואילו אוהל עראי אינו אלא בגג לשיטת רש"י, כתב ה'''ר"ן''' (קכה ב ד"ה לא נחלקו, ובדפי הרי"ף מט א ד"ה וכתב רש"י) לתרץ שכשם שנחלקו ר' אליעזר וחכמים בהוספת חלון בצד בנין קבע, כן נחלקו בגג של עראי. שעל כל מה שאסור לכתחילה לעשות, אוסר ר' אליעזר גם להוסיף, וחכמים מתירים. לכן מתוך מחלוקתם לגבי פקק חלון במחיצת קבע, יכולנו ללמוד להוספה על גג אף באוהל עראי. באופן זה תירצו גם ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין), ה'''ריטב"א''' (שבת קכה ב ד"ה אמר רבה), ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין) וה'''אור זרוע''' (שבת עח ו). | על הקושיה שהקשו הראשונים על רש"י, איך לומדת הגמרא ממשנת פקק החלון לאיסור עשיית אוהל עראי ולהיתר ההוספה עליו, והרי שם מדובר בחלון שבדופן, ואילו אוהל עראי אינו אלא בגג לשיטת רש"י, כתב ה'''ר"ן''' (קכה ב ד"ה לא נחלקו, ובדפי הרי"ף מט א ד"ה וכתב רש"י) לתרץ שכשם שנחלקו ר' אליעזר וחכמים בהוספת חלון בצד בנין קבע, כן נחלקו בגג של עראי. שעל כל מה שאסור לכתחילה לעשות, אוסר ר' אליעזר גם להוסיף, וחכמים מתירים. לכן מתוך מחלוקתם לגבי פקק חלון במחיצת קבע, יכולנו ללמוד להוספה על גג אף באוהל עראי. באופן זה תירצו גם ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין), ה'''ריטב"א''' (שבת קכה ב ד"ה אמר רבה), ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין) וה'''אור זרוע''' (שבת עח ו). | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. ודבריו אינם מובנים, כי אם כן למה הוצרך רש"י לפרש את מחלוקת רב ושמואל משום טלטול, יכול היה לפרש שרב אסר משום אוהל כיון שבא להתיר טלטול ולא הוי מחיצה לצל או לצניעות בעלמא. | ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. ודבריו אינם מובנים, כי אם כן למה הוצרך רש"י לפרש את מחלוקת רב ושמואל משום טלטול, יכול היה לפרש שרב אסר משום אוהל כיון שבא להתיר טלטול ולא הוי מחיצה לצל או לצניעות בעלמא. | ||
==שיטת ההלכה== | ===שיטת ההלכה=== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (אורח חיים שטו א)] העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (א)]. | מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (אורח חיים שטו א)] העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (א)]. | ||
==מחיצה להתיר תשמיש המטה ועשיית צרכים, ומחיצה להפרדה בין גברים לנשים== | |||
ה'''מרדכי''' (שבת ג שיא) כתב שמהר"ם מרוטנבורג היה עושה בכל לילה מחיצה בין מטתו לבין הספרים, לפי שלפעמים היה משתין בלילה. וכתב שבשבת לא היה עושה מחיצה זו, אלא בליל שבת כורכה על מוט ומשייר בה טפח, ובשבת פושטה לגמרי, דהוה מוסיף על האוהל ולא עושהו בתחילה. וכתב הטעם לפי שכל מחיצה שאיננה לצניעות אסור לעשותה בשבת משום אוהל, אבל מחיצה שנעשית להפרדה בין גברים לנשים בשעת הדרשה מותר, לפי שאינה באה אלא לצניעות. | ה'''מרדכי''' (שבת ג שיא) כתב שמהר"ם מרוטנבורג היה עושה בכל לילה מחיצה בין מטתו לבין הספרים, לפי שלפעמים היה משתין בלילה. וכתב שבשבת לא היה עושה מחיצה זו, אלא בליל שבת כורכה על מוט ומשייר בה טפח, ובשבת פושטה לגמרי, דהוה מוסיף על האוהל ולא עושהו בתחילה. וכתב הטעם לפי שכל מחיצה שאיננה לצניעות אסור לעשותה בשבת משום אוהל, אבל מחיצה שנעשית להפרדה בין גברים לנשים בשעת הדרשה מותר, לפי שאינה באה אלא לצניעות. | ||
<BR/>דבריו אלו הובאו ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1327 (שטו ד"ה ובמרדכי)] וכתב שם שאין הכוונה שדווקא לצניעות מותרת, אלא כל מחיצה שאינה באה להתיר מותר לעשותה בשבת, ולכן אם באה להגן מפני החמה או שלא תפול וכד' מותר. אמנם ב'''שלחן ערוך''' לא כתב דין זה, ורק ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (א)] העתיקו. | <BR/>דבריו אלו הובאו ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1327 (שטו ד"ה ובמרדכי)] וכתב שם שאין הכוונה שדווקא לצניעות מותרת, אלא כל מחיצה שאינה באה להתיר מותר לעשותה בשבת, ולכן אם באה להגן מפני החמה או שלא תפול וכד' מותר. אמנם ב'''שלחן ערוך''' לא כתב דין זה, ורק ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (א)] העתיקו. | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
===האם מועיל טפח מבעוד יום אף שלא הועיל להתיר בפני עצמו=== | ===האם מועיל טפח מבעוד יום אף שלא הועיל להתיר בפני עצמו=== | ||
ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | <BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | ||
<BR/>ויש לדון בשיטת רש"י שהוא כתב שמחיצה מן הצד לא חשיב אוהל, דאוהל אינו אלא בגג, ומ"מ כתב המאירי בדעתו שודאי יש לאסור מחיצה המתרת, ולא התיר רש"י אלא מחיצה לצל. ואפשר שכוונתו שמחיצה אסורה משום בנין ולא משום אוהל. ראה גם '''משנה ברורה''' (ד). ולפי"ז בנידון דהמהר"ם היכא שעשה מחיצה טפח, אסור להוסיף עליה בשבת, שהרי לא הועילה מחיצה זו להתיר, ואף מטעם אוהל ליכא למימר שיש כאן אוהל טפח והוא רק מוסיף, כיון שאין על מחיצה שם אוהל אלא שם בנין, וצ"ת. | <BR/>ויש לדון בשיטת רש"י שהוא כתב שמחיצה מן הצד לא חשיב אוהל, דאוהל אינו אלא בגג, ומ"מ כתב המאירי בדעתו שודאי יש לאסור מחיצה המתרת, ולא התיר רש"י אלא מחיצה לצל. ואפשר שכוונתו שמחיצה אסורה משום בנין ולא משום אוהל. ראה גם '''משנה ברורה''' (ד). ולפי"ז בנידון דהמהר"ם היכא שעשה מחיצה טפח, אסור להוסיף עליה בשבת, שהרי לא הועילה מחיצה זו להתיר, ואף מטעם אוהל ליכא למימר שיש כאן אוהל טפח והוא רק מוסיף, כיון שאין על מחיצה שם אוהל אלא שם בנין, וצ"ת. | ||