9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' (א). | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' (א). | ||
===מחיצה להתיר תשמיש המטה ועשיית צרכים, ומחיצה להפרדה בין גברים לנשים=== | ===מחיצה להתיר תשמיש המטה ועשיית צרכים, ומחיצה להפרדה בין גברים לנשים=== | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
ה'''דרכי משה''' (ד) כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' (שטו א) לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ה'''דרכי משה''' (ד) כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' (שטו א) לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ||
אמנם בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב כו) מכח גמרא זו חלק על המהר"ם וכתב שמותר לפרוס סדין למחיצה על מנת לשמש מיטתו, לפי שעיקר עשייתה אינו אלא משום צניעות, וגם האיסור לשמש לאור הנר, הוא מטעמי צניעות. | |||
וב'''מגן אברהם''' (ג) כתב לחלק בין היכא שפורס את הסדין משום מחיצה לבין היכא שעושה משום כיסוי בעלמא, ודייק מדברי המרדכי שמהר"ם עשה מחיצה י' טפחים, משמע שמדין מחיצה עשה כן, וכאילו הוא ברשות אחרת אף שהספרים מגולים. אך אם פורס את הסדין על כל הספרים, אין שם מחיצה עליו אלא כיסוי בעלמא ומותר בשבת, בין בנר ובין בספרים. דברים אלו העתיקו ה'''גר"ז''' והרב '''ערוך השלחן''' לדינא. | |||
<BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק. | <BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק. | ||
וה'''טורי זהב''' (אורח חיים תקיד ב) כתב שלענין נר לא חשיב מחיצה המתרת כלל כיון שיכול למצוא היתר בדרך אחרת, שביו"ט מותר לכבות כדי לשמש אלא שאין מורין כן, ומשמע בדבריו אף בשבת מותר לפי שיכול לכפות כלי על הנר, וכתב שמה שנהג המהר"ם אינו אלא חומרא בעלמא. וב'''שער הציון''' (יג) כתב שלא התיר הט"ז אלא ביו"ט, ותמה על ה'''באר היטב''' (ב) שכתב שהט"ז התיר גם בשבת. | |||
תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | |||
===האם מועיל טפח מבעוד יום אף שלא הועיל להתיר בפני עצמו=== | ===האם מועיל טפח מבעוד יום אף שלא הועיל להתיר בפני עצמו=== | ||
ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | <BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | ||
<BR/>ויש לדון בשיטת רש"י שהוא כתב שמחיצה מן הצד לא חשיב אוהל, דאוהל אינו אלא בגג, ומ"מ כתב המאירי בדעתו שודאי יש לאסור מחיצה המתרת, ולא התיר רש"י אלא מחיצה לצל. ואפשר שכוונתו שמחיצה אסורה משום בנין ולא משום אוהל. ראה גם '''משנה ברורה''' (ד). ולפי"ז בנידון דהמהר"ם היכא שעשה מחיצה טפח, אסור להוסיף עליה בשבת, שהרי לא הועילה מחיצה זו להתיר, ואף מטעם אוהל ליכא למימר שיש כאן אוהל טפח והוא רק מוסיף, כיון שאין על מחיצה שם אוהל אלא שם בנין, וצ"ת. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
* עשיית מחיצות עראי בשבת - הרב משה שטיין, קובץ 'בית אהרן וישראל' לה (עמ' עח), תשנ"א. | * עשיית מחיצות עראי בשבת - הרב משה שטיין, קובץ 'בית אהרן וישראל' לה (עמ' עח), תשנ"א. | ||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||