9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום [[כבוד הבריות]]. | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום [[כבוד הבריות]]. | ||
==מחלוקת הראשונים בדין מחיצה | ==מחלוקת הראשונים בדין מחיצה המתרת== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שהתיר שמואל לעשות מחיצה מסדין, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום [[טלטול בד' אמות בלא מחיצה]], מבואר מזה שמחיצה מותר לפרוס | '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שהאיסור לעשות אוהל הוא דווקא בגג, אבל מחיצה לאו אוהל היא ומותר לפורסה לצניעות. ומוכיח דבריו מעובדא דשמואל ורב בעירובין צג: שהתיר שמואל לעשות מחיצה מסדין, ואף רב לא חלק עליו שם אלא משום [[טלטול בד' אמות בלא מחיצה]], מבואר מזה שמחיצה מותר לפרוס אפילו לכתחילה לפי שאין אוהל אלא בגג בלבד. | ||
===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | |||
'''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י וכתב שהרי מקור דין זה דתוספת אוהל הוא מדין פקק החלון, וזה בדופן ולא בגג. ומבאר ר"ת שכל מחיצה שהיא להתיר דבר, כמו דופן שלישית בסוכה שמכשיר בזה את הסוכה, אסור משום אוהל, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגו דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר, מותר, לפי שאינו חשוב אלא תוספת אוהל. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||