9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת יז ז|שבת קכה ב, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, צג ב-צד א, קב א, סוכה טז ב||שבת כב כט|אורח חיים שטו א}} | |||
באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | באילו אופנים מותר להעמיד ולפרק מחיצה בשבת, ודין מחיצה המתרת. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ===שיטת רבנו תם ורוב הראשונים=== | ||
'''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | '''רבנו תם''' בכמה מקומות (ספר הישר רפ, שבת קכה ב ד"ה הכל, עירובין מד א ד"ה פקק) כתב לחלוק על רש"י, שהרי מקור דין תוספת אוהל הוא מדין [[פקק החלון]], ושם מדובר בדופן ולא בגג (וגם רש"י כתב כן בשבת קלז: ד"ה פקק), ומוכח מזה שגם דופן מן הצד נחשבת לאוהל, ואסור לעשותו לכתחילה ורק להוסיף על אוהל עראי מותר. אלא שהוסיף ר"ת לחלק על פי הגמרא ב[[#עשיית דופן לסוכה|עירובין מד.]], שזהו דווקא במחיצה שבאה להתיר, כמו דופן שלישית בסוכה שעל ידה נכשרת הסוכה שזהו כעושה אוהל בתחילה ואסור, אך אם זו מחיצה לצניעות בלבד, כגון דופן רביעית בסוכה, שאינה מתירה דבר - מותר, לפי שאינו חשוב אלא כתוספת אוהל בלבד. | ||
<BR/> | <BR/>את מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, שם מבואר ששמואל עשה את המחיצה רק לצניעות, מבאר ר"ת שבאמת רב סבר שאסור להעמיד המחיצה משום אוהל כיון שבזה הוא מתיר לטלטל בחצר, ואף שמואל לא היה עושה כן אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה לטלטל בחצר. | ||
<BR/>כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה) ועוד. | <BR/>כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה) ועוד. | ||
===הוספה על מחיצה המתרת=== | ====הוספה על מחיצה המתרת==== | ||
בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בפנ"ע. ולעומ"ז כתב שדעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בפנ"ע. ולעומ"ז כתב שדעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
<BR/>וקצת תימה יש בזה, היאך הקשו תוס' על רש"י כאשר הוא כתב להדיא את התירוץ בדבריו שם כנ"ל. אלא שנראה שקושיית התוס' על רש"י היא מקושיית הגמרא, איך מקשה הגמרא מפקק החלון על מחיצת הסוכה, והרי לרש"י לא איירי אלא בגג, ואם אין איסור אוהל במחיצה, לא קשה כלום מאוהל שבגג, ואף שבתירוץ הגמרא מבואר שבדופן שלישית יש אוהל, מ"מ את זה לא ידע המקשן ומאי קס"ד. | <BR/>וקצת תימה יש בזה, היאך הקשו תוס' על רש"י כאשר הוא כתב להדיא את התירוץ בדבריו שם כנ"ל. אלא שנראה שקושיית התוס' על רש"י היא מקושיית הגמרא, איך מקשה הגמרא מפקק החלון על מחיצת הסוכה, והרי לרש"י לא איירי אלא בגג, ואם אין איסור אוהל במחיצה, לא קשה כלום מאוהל שבגג, ואף שבתירוץ הגמרא מבואר שבדופן שלישית יש אוהל, מ"מ את זה לא ידע המקשן ומאי קס"ד. | ||
ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. | ה'''מאירי''' שם לעומת זאת תירץ באופן אחר וכתב שבאמת יש איסור גם במחיצה משום אוהל ולא התיר רש"י אלא במחיצה לצניעות או צל. אך דבריו מתאימים עם דברי רש"י בעירובין פו: שקיים הגירסה, ולא עם מש"כ בסוכה טז: שלא לגרוס קושיית הגמרא מאוהל עראי. | ||
===שיטת ההלכה=== | ===שיטת ההלכה=== | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | ||
=== | ===הוספה על מחיצה המתרת=== | ||
ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | <BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=209&hilite= (אורח חיים רכא)] כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | ||