9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
<BR/>ואת מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, מבאר ר"ת שלפי רב סבר שאסור להעמיד המחיצה משום אוהל כיון שבזה הוא מתיר לטלטל בחצר, ואף שמואל היה אוסר אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה היא לטלטל בחצר. | <BR/>ואת מחלוקת רב ושמואל לגבי כותל שנפל, מבאר ר"ת שלפי רב סבר שאסור להעמיד המחיצה משום אוהל כיון שבזה הוא מתיר לטלטל בחצר, ואף שמואל היה אוסר אם היה סובר שמחיצה כזו מתירה היא לטלטל בחצר. | ||
כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' (אורח חיים שטו), ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה). | כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (אורח חיים שטו)], ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה). | ||
<BR/>בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בנפ"ע. ולעומ"ז דעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | <BR/>בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בנפ"ע. ולעומ"ז דעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | ||
===יישוב שיטת רש"י=== | ===יישוב שיטת רש"י=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' (א). | מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (אורח חיים שטו א)] העתיק להלכה כדברי ר"ת ורוב הראשונים, שמחיצה שנעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול אסורה, וכן הכריע ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1324 (א)]. | ||
===מחיצה להתיר תשמיש המטה ועשיית צרכים, ומחיצה להפרדה בין גברים לנשים=== | ===מחיצה להתיר תשמיש המטה ועשיית צרכים, ומחיצה להפרדה בין גברים לנשים=== | ||
ה'''מרדכי''' (שבת ג שיא) כתב שמהר"ם מרוטנבורג היה עושה בכל לילה מחיצה בין מטתו לבין הספרים, לפי שלפעמים היה משתין בלילה. וכתב שבשבת לא היה עושה מחיצה זו, אלא בליל שבת כורכה על מוט ומשייר בה טפח, ובשבת פושטה לגמרי, דהוה מוסיף על האוהל ולא עושהו בתחילה. וכתב הטעם לפי שכל מחיצה שאיננה לצניעות אסור לעשותה בשבת משום אוהל, אבל מחיצה שנעשית להפרדה בין גברים לנשים בשעת הדרשה מותר, לפי שאינה באה אלא לצניעות. | ה'''מרדכי''' (שבת ג שיא) כתב שמהר"ם מרוטנבורג היה עושה בכל לילה מחיצה בין מטתו לבין הספרים, לפי שלפעמים היה משתין בלילה. וכתב שבשבת לא היה עושה מחיצה זו, אלא בליל שבת כורכה על מוט ומשייר בה טפח, ובשבת פושטה לגמרי, דהוה מוסיף על האוהל ולא עושהו בתחילה. וכתב הטעם לפי שכל מחיצה שאיננה לצניעות אסור לעשותה בשבת משום אוהל, אבל מחיצה שנעשית להפרדה בין גברים לנשים בשעת הדרשה מותר, לפי שאינה באה אלא לצניעות. | ||
<BR/>דבריו אלו הובאו ב'''בית יוסף''' (שטו ד"ה ובמרדכי) וכתב שם שאין הכוונה שדווקא לצניעות מותרת, אלא כל מחיצה שאינה באה להתיר מותר לעשותה בשבת, ולכן אם באה להגן מפני החמה או שלא תפול וכד' מותר. אמנם ב'''שלחן ערוך''' לא כתב דין זה, ורק ה'''רמ"א''' (א) העתיקו. | <BR/>דבריו אלו הובאו ב'''בית יוסף''' (שטו ד"ה ובמרדכי) וכתב שם שאין הכוונה שדווקא לצניעות מותרת, אלא כל מחיצה שאינה באה להתיר מותר לעשותה בשבת, ולכן אם באה להגן מפני החמה או שלא תפול וכד' מותר. אמנם ב'''שלחן ערוך''' לא כתב דין זה, ורק ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (א)] העתיקו. | ||
ה'''דרכי משה''' (ד) כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' (שטו א) לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ה'''דרכי משה''' (ד) כתב לתמוה על דברי המרדכי הללו, שהרי איתא להדיא בביצה כב. שמותר לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו, ותירץ שגם מחיצה זו לא התירה הגמ' אלא כדרך שעשה מהר"ם, דהיינו בהוספה על האוהל, ולא לכתחילה. ושוב פסק כן ב'''הגהת שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1556 (שטו א)] לאסור לעשות מחיצה לפני אור הנר כדי לשמש מטתו. | ||
אמנם בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב כו) מכח גמרא זו חלק על המהר"ם וכתב שמותר לפרוס סדין למחיצה על מנת לשמש מיטתו, לפי שעיקר עשייתה אינו אלא משום צניעות, וגם האיסור לשמש לאור הנר, הוא מטעמי צניעות. | אמנם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כו)] מכח גמרא זו חלק על המהר"ם וכתב שמותר לפרוס סדין למחיצה על מנת לשמש מיטתו, לפי שעיקר עשייתה אינו אלא משום צניעות, וגם האיסור לשמש לאור הנר, הוא מטעמי צניעות. | ||
וב'''מגן אברהם''' (ג) כתב לחלק בין היכא שפורס את הסדין משום מחיצה לבין היכא שעושה משום כיסוי בעלמא, ודייק מדברי המרדכי שמהר"ם עשה מחיצה י' טפחים, משמע שמדין מחיצה עשה כן, וכאילו הוא ברשות אחרת אף שהספרים מגולים. אך אם פורס את הסדין על כל הספרים, אין שם מחיצה עליו אלא כיסוי בעלמא ומותר בשבת, בין בנר ובין בספרים. דברים אלו העתיקו ה'''גר"ז''' והרב '''ערוך השלחן''' לדינא. | וב'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1557 (ג)] כתב לחלק בין היכא שפורס את הסדין משום מחיצה לבין היכא שעושה משום כיסוי בעלמא, ודייק מדברי המרדכי שמהר"ם עשה מחיצה י' טפחים, משמע שמדין מחיצה עשה כן, וכאילו הוא ברשות אחרת אף שהספרים מגולים. אך אם פורס את הסדין על כל הספרים, אין שם מחיצה עליו אלא כיסוי בעלמא ומותר בשבת, בין בנר ובין בספרים. דברים אלו העתיקו ה'''גר"ז''' והרב '''ערוך השלחן''' לדינא. | ||
<BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק. | <BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק. | ||
וה'''טורי זהב''' (אורח חיים תקיד ב) כתב שלענין נר לא חשיב מחיצה המתרת כלל כיון שיכול למצוא היתר בדרך אחרת, שביו"ט מותר לכבות כדי לשמש אלא שאין מורין כן, ומשמע בדבריו אף בשבת מותר לפי שיכול לכפות כלי על הנר, וכתב שמה שנהג המהר"ם אינו אלא חומרא בעלמא. וכן התיר ב'''נשמת אדם''' (מד ה) במי שיצרו תוקפו, לעמיד מחיצה אף שאין טפח מבעוד יום, דלא חשיב מחיצה מתרת כיון שאפשר בענין אחר. | וה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x2865 (אורח חיים תקיד ב)] כתב שלענין נר לא חשיב מחיצה המתרת כלל כיון שיכול למצוא היתר בדרך אחרת, שביו"ט מותר לכבות כדי לשמש אלא שאין מורין כן, ומשמע בדבריו אף בשבת מותר לפי שיכול לכפות כלי על הנר, וכתב שמה שנהג המהר"ם אינו אלא חומרא בעלמא. וכן התיר ב'''נשמת אדם''' (מד ה) במי שיצרו תוקפו, לעמיד מחיצה אף שאין טפח מבעוד יום, דלא חשיב מחיצה מתרת כיון שאפשר בענין אחר. | ||
<BR/>אמנם בדעת הט"ז כתב הנשמת אדם שם שלא אלא ביו"ט, וכ"כ ב'''שער הציון''' (יג) ותמה על ה'''באר היטב''' (ב) שכתב שהט"ז התיר גם בשבת. | <BR/>אמנם בדעת הט"ז כתב הנשמת אדם שם שלא אלא ביו"ט, וכ"כ ב'''שער הציון''' (יג) ותמה על ה'''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1557 (ב)] שכתב שהט"ז התיר גם בשבת. | ||
<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אם לא) העתיק דברי הנשמת אדם אלו, ואף שבמשנ"ב הכריע המג"א בשעת הדחק, מ"מ אם יש חשש הוצאת זרע לבטלה הסכים לסמוך אף בלא טפח וכדעת הט"ז והחיי אדם. | <BR/>ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אם לא) העתיק דברי הנשמת אדם אלו, ואף שבמשנ"ב הכריע המג"א בשעת הדחק, מ"מ אם יש חשש הוצאת זרע לבטלה הסכים לסמוך אף בלא טפח וכדעת הט"ז והחיי אדם. | ||