הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"

נוספו 549 בתים ,  12:47, 31 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
שורה 54: שורה 54:
<BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק.  
<BR/>אבל בספר '''אליה רבה''' חלק עליו וכתב שאם עשה כיסוי י' טפחים הוי מחיצה ואסור, ובפחות מי' טפחים מותר. וב'''משנה ברורה''' (י) הכריע לסמוך על המג"א בשעת הדחק.  


וה'''טורי זהב''' (אורח חיים תקיד ב) כתב שלענין נר לא חשיב מחיצה המתרת כלל כיון שיכול למצוא היתר בדרך אחרת, שביו"ט מותר לכבות כדי לשמש אלא שאין מורין כן, ומשמע בדבריו אף בשבת מותר לפי שיכול לכפות כלי על הנר, וכתב שמה שנהג המהר"ם אינו אלא חומרא בעלמא. וב'''שער הציון''' (יג) כתב שלא התיר הט"ז אלא ביו"ט, ותמה על ה'''באר היטב''' (ב) שכתב שהט"ז התיר גם בשבת.
וה'''טורי זהב''' (אורח חיים תקיד ב) כתב שלענין נר לא חשיב מחיצה המתרת כלל כיון שיכול למצוא היתר בדרך אחרת, שביו"ט מותר לכבות כדי לשמש אלא שאין מורין כן, ומשמע בדבריו אף בשבת מותר לפי שיכול לכפות כלי על הנר, וכתב שמה שנהג המהר"ם אינו אלא חומרא בעלמא. וכן התיר ב'''נשמת אדם''' (מד ה) במי שיצרו תוקפו, לעמיד מחיצה אף שאין טפח מבעוד יום, דלא חשיב מחיצה מתרת כיון שאפשר בענין אחר.
<BR/>אמנם בדעת הט"ז כתב הנשמת אדם שם שלא אלא ביו"ט, וכ"כ ב'''שער הציון''' (יג) ותמה על ה'''באר היטב''' (ב) שכתב שהט"ז התיר גם בשבת.
<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה אם לא) העתיק דברי הנשמת אדם אלו, ואף שבמשנ"ב הכריע המג"א בשעת הדחק, מ"מ אם יש חשש הוצאת זרע לבטלה הסכים לסמוך אף בלא טפח וכדעת הט"ז והחיי אדם.


תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור.
תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור.