9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "העמדת מחיצה בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
<BR/>ושוב כתב כן רש"י (סוכה טז ב ד"ה מהיכן) שאין אוהל מן הצד, ולכן יש להשמיט הגירסה שהגמרא מקשה על פריסת הסדינים לצורך טלטול ספר תורה, שהרי אין זה אסור משום אוהל, לפי שאינו אלא מן הצד. וצ"ל שהאיסור שם היה משום הוצאת והכנסת הסדינים בלבד. אמנם במקום אחר (עירובין פו ב) רש"י לא השמיט גירסה זו, ומשמע שמקיים אותה, ולפי"ז יצא שסובר שיש איסור אוהל גם במחיצה, לכה"פ במקום שהמחיצה באה להתיר טלטול וכדלהלן. | <BR/>ושוב כתב כן רש"י (סוכה טז ב ד"ה מהיכן) שאין אוהל מן הצד, ולכן יש להשמיט הגירסה שהגמרא מקשה על פריסת הסדינים לצורך טלטול ספר תורה, שהרי אין זה אסור משום אוהל, לפי שאינו אלא מן הצד. וצ"ל שהאיסור שם היה משום הוצאת והכנסת הסדינים בלבד. אמנם במקום אחר (עירובין פו ב) רש"י לא השמיט גירסה זו, ומשמע שמקיים אותה, ולפי"ז יצא שסובר שיש איסור אוהל גם במחיצה, לכה"פ במקום שהמחיצה באה להתיר טלטול וכדלהלן. | ||
לשיטת רש"י הסכים גם ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין), אלא שהוסיף שודאי שלשיטת רש"י לא כל מחיצה מותרת, אלא דווקא מחיצה שנעשית לצניעות או לצל בעלמא, אבל מחיצה גמורה ודאי אסור. וכדבריו כתב גם ה'''אור זרוע''' (שבת עח ו), וכתבו עוד שרש"י לא היה צריך להשמיט הגירסה בגמרא שפרסו סדינים כדי להתיר להביא ס"ת, שבאמת שם היה אסור כיון שנעשה להתיר, וכפי שבאמת בעירובין לא השמיט גירסה זו כנ"ל. ולדבריהם יוצא שאין מחלוקת בין רש"י לשאר ראשונים. | לשיטת רש"י הסכים גם ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין), אלא שהוסיף שודאי שלשיטת רש"י לא כל מחיצה מותרת, אלא דווקא מחיצה שנעשית לצניעות או לצל בעלמא, אבל מחיצה גמורה ודאי אסור. וכדבריו כתב גם ה'''אור זרוע''' (שבת עח ו), וכתבו עוד שרש"י לא היה צריך להשמיט הגירסה בגמרא שפרסו סדינים כדי להתיר להביא ס"ת, שבאמת שם היה אסור כיון שנעשה להתיר, וכפי שבאמת בעירובין לא השמיט גירסה זו כנ"ל. ולדבריהם יוצא שאין מחלוקת לדינא בין רש"י לשאר ראשונים. | ||
<BR/>וב'''שער הציון''' (אורח חיים שטו יג) כתב המ"ב שנראה שאף דעת הרמב"ם להתיר מחיצה המתרת, שהרי התיר לעשות מחיצה לפני הנר כדי להתיר תשמיש המטה. | <BR/>וב'''שער הציון''' (אורח חיים שטו יג) כתב המ"ב שנראה שאף דעת הרמב"ם להתיר מחיצה המתרת, שהרי התיר לעשות מחיצה לפני הנר כדי להתיר תשמיש המטה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' (אורח חיים שטו), ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה). | כדברי ר"ת לאסור מחיצה המתרת משום אוהל, כתבו גם ה'''רא"ש''' (שבת יז ח), ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין) ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מט א ד"ה ולפיכך), ה'''טור''' (אורח חיים שטו), ה'''ריטב"א''' (קכה ב ד"ה אמר רבה). | ||
<BR/>בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב לחלק בין דעות הראשונים השונות, שתוס' ורא"ש כתבו בטעם היתר מחיצה רביעית שהוא משום תוספת אוהל עראי, ולפי"ז מותר להוסיף רק היכא שהמחיצה שהיתה מבעוד יום הועילה להתיר בנפ"ע. ולעומ"ז דעת האור זרוע והיראים שמחיצה רביעית מותרת מפני שאינה עשויה להתיר, ולפי"ז מותר לעשות מחיצה המתרת, כל שאינו עושה את כולה, אפילו המחיצה שהיתה מבעוד יום לא הועילה להתיר. ולהלן יתבאר. | |||
===יישוב שיטת רש"י=== | ===יישוב שיטת רש"י=== | ||
על הקושיה שהקשו הראשונים על רש"י, איך לומדת הגמרא ממשנת פקק החלון לאיסור עשיית אוהל עראי ולהיתר ההוספה עליו, והרי שם מדובר בחלון שבדופן, ואילו אוהל עראי אינו אלא בגג לשיטת רש"י, כתב ה'''ר"ן''' (קכה ב ד"ה לא נחלקו, ובדפי הרי"ף מט א ד"ה וכתב רש"י) לתרץ שכשם שנחלקו ר' אליעזר וחכמים בהוספת חלון בצד בנין קבע, כן נחלקו בגג של עראי. שעל כל מה שאסור לכתחילה לעשות, אוסר ר' אליעזר גם להוסיף, וחכמים מתירים. לכן מתוך מחלוקתם לגבי פקק חלון במחיצת קבע, יכולנו ללמוד להוספה על גג אף באוהל עראי. באופן זה תירצו גם ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין), ה'''ריטב"א''' (שבת קכה ב ד"ה אמר רבה), ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין) וה'''אור זרוע''' (שבת עח ו). | על הקושיה שהקשו הראשונים על רש"י, איך לומדת הגמרא ממשנת פקק החלון לאיסור עשיית אוהל עראי ולהיתר ההוספה עליו, והרי שם מדובר בחלון שבדופן, ואילו אוהל עראי אינו אלא בגג לשיטת רש"י, כתב ה'''ר"ן''' (קכה ב ד"ה לא נחלקו, ובדפי הרי"ף מט א ד"ה וכתב רש"י) לתרץ שכשם שנחלקו ר' אליעזר וחכמים בהוספת חלון בצד בנין קבע, כן נחלקו בגג של עראי. שעל כל מה שאסור לכתחילה לעשות, אוסר ר' אליעזר גם להוסיף, וחכמים מתירים. לכן מתוך מחלוקתם לגבי פקק חלון במחיצת קבע, יכולנו ללמוד להוספה על גג אף באוהל עראי. באופן זה תירצו גם ה'''רשב"א''' (קכה ב ד"ה שאין), ה'''ריטב"א''' (שבת קכה ב ד"ה אמר רבה), ה'''מאירי''' (קכה ב ד"ה אין) וה'''אור זרוע''' (שבת עח ו). | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<BR/>תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | <BR/>תירוץ אחר לקושיית הדרכ"מ כתב ה'''ערוך השלחן''' (ה) שדווקא ביו"ט מותר לפרוס מחיצה מפני הנר, לפי שהקלו בו דהוי כאוכל נפש, מה שאין כן בשבת שאסור. | ||
===האם מועיל טפח מבעוד יום אף שלא הועיל להתיר בפני עצמו=== | |||
ה'''בית יוסף''' שם אחר שהביא דברי המרדכי אודות המהר"ם, כתב שהוא סובר כר"ת, שמחיצה המתרת אסור לעשותה בשבת. ומשמע בדבריו שאף ר"ת סובר כמותו, שאם היה טפח מבעוד יום מותר. אלא שיש בזה חידוש, שהרי טפח זה שנעשה מבעוד יום עדיין לא הועיל להתיר, דבעינן מחיצה עשרה, וא"כ כשפושטה בשבת נמצא עושה מחיצה המתרת בשבת. וצ"ל בדעתו שעכ"פ לא תהיה מחיצה חמורה מאוהל עראי, שכיון שמועיל בטפח פרוס מבעוד יום להוסיף עליו בשבת, ה"ה למחיצה, אף שלא הועילה להתיר, מ"מ חשובה היא כבר כאוהל ושרי להוסיף עליה. | |||
<BR/>אבל בשו"ת '''אבני נזר''' (אורח חיים רכא) כתב שר"ת והרא"ש אינם מודים לדינא דמהר"ם מפני שטפח זה לא הועיל להתיר, ואין ההיתר בדופן רביעית דסוכה אלא משום תוספת על מחיצה שכבר הועילה להתיר מבעוד יום. אמנם כתב שם שדבריו הם כה'''אור זרוע''' (שבת עח ו) והרא"ם המובא ב'''יראים''' (רעד), שהם מתירים דופן רביעית לא משום תוספת אלא משום שלא בה התחיל, וה"ה לכל מחיצה המתרת שמותר להמשיכה כל שלא הותחלה בה בשבת. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
* עשיית מחיצות עראי בשבת - הרב משה שטיין, קובץ 'בית אהרן וישראל' לה (עמ' עח), תשנ"א. | * עשיית מחיצות עראי בשבת - הרב משה שטיין, קובץ 'בית אהרן וישראל' לה (עמ' עח), תשנ"א. | ||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||