הבדלים בין גרסאות בדף "הנכנס ומצא ציבור מתפללים"
←דעת רב הונא
(יצירת דף עם התוכן "= מחלוקת אמוראים לעניין המאחר לתפילה = בגמרא (ברכות כא ב) נחלקו בדין מי שהגיע לתפילה כשהצי...") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
= הכרעת ההלכה במחלוקת האמוראים = | = הכרעת ההלכה במחלוקת האמוראים = | ||
'''רבנו יונה''' (כא ב מדפי הרי"ף ד"ה "במאי") '''והרמב"ם''' (היד החזקה י טז) פסקו כדעת ריב"ל, שיחיד אינו אומר קדושה, ולכן אם הגיע באיחור למניין, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לומר קדושה עם הציבור. וכתב '''הב"י''' (או"ח קט א), שכן דעת הראשונים. וביאר '''הגר"א''', שהלכה כריב"ל, כיוון שהלכה כמותו נגד ר' יוחנן, וכל שכן נגד רב, וכל שכן נגד רב הונא. וכן כתב '''הב"ח''' (קט א), שהלכה כריב"ל. וכתב '''הב"ח''' (קט ב), שהוא הדין למצב שהגיע קודם קדושה, ואם יתחיל לא יספיק להגיע עם החזן לקדושה, לא יוכל להתחיל להתפלל קודם קדושה. | מדברי הגמרא, שרב אדא בר אהבה מסכים להלכה לריב"ל, משמע שהלכה כמותו. ואכן '''רבנו יונה''' (כא ב מדפי הרי"ף ד"ה "במאי") '''והרמב"ם''' (היד החזקה י טז) פסקו כדעת ריב"ל, שיחיד אינו אומר קדושה, ולכן אם הגיע באיחור למניין, לא יוכל להתחיל אם לא יספיק לומר קדושה עם הציבור. וכתב '''הב"י''' (או"ח קט א), שכן דעת הראשונים. וביאר '''הגר"א''', שהלכה כריב"ל, כיוון שהלכה כמותו נגד ר' יוחנן, וכל שכן נגד רב, וכל שכן נגד רב הונא. וכן כתב '''הב"ח''' (קט א), שהלכה כריב"ל. וכתב '''הב"ח''' (קט ב), שהוא הדין למצב שהגיע קודם קדושה, ואם יתחיל לא יספיק להגיע עם החזן לקדושה, לא יוכל להתחיל להתפלל קודם קדושה. | ||
= דעת רב הונא = | = דעת רב הונא- מדוע צריך לסיים תפילתו לפני שהחזן מגיע למודים = | ||
כאמור, דעת רב הונא, שלא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לסיים את תפילתו לפני שיגיע החזן למודים. | כאמור, דעת רב הונא, שלא יתחיל להתפלל אם לא יספיק לסיים את תפילתו לפני שיגיע החזן למודים. | ||
'''רש"י''' מסביר, שרב הונא סובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא נכנס לבעיה כאשר לא יספיק לקדושה של החזן, כיוון שיכול לומר אח"כ בעצמו, אבל חושש לעניין מודים, שהרואה את כולם כורעים ואותו לא כורע- נראה לו ככופר במי שהציבור משתחווים לו. | '''רש"י''' מסביר, שרב הונא סובר שיחיד אומר קדושה, ולכן לא נכנס לבעיה כאשר לא יספיק לקדושה של החזן, כיוון שיכול לומר אח"כ בעצמו, אבל חושש לעניין מודים, שהרואה את כולם כורעים ואותו לא כורע- נראה לו ככופר במי שהציבור משתחווים לו. וכן פרשו '''תוספות''' (ד"ה "עד"), שהטעם שאין להתחיל אם לא יספיק למודים הוא שצריך לשחות עם הציבור כדי שלא ייראה ככופר. ומכאן כתבו, שאם יוכל להגיע למודים יחד עם החזן- מותר, שהרי משתחווה עם הציבור. וכן דעת '''הרא"ש''' (ג יח) '''והטור''' (קט א). וכן דעת האחרונים, וכן כתב '''במשנ"ב''' (קט ג). וכן דעת '''השע"ת''' (סו יג), שכתב שאם הש"ץ עומד סמוך למודים, יתחיל להתפלל עמידה ויראה לכרוע ב"ברוך אתה ה'" כשהש"ץ אומר מודים. | ||
אמנם דעת '''האור זרוע''' (א צז), שהטעם שלא יתחיל להתפלל אם לא יספיק למודים הוא, שצריך לומר עם הציבור מודים דרבנן, ולכן גם אם יגיע עם הש"ץ למודים, אסור לו להתחיל, כיוון שלא יוכל לומר מודים דרבנן. וכן נראים דברי '''רבנו יונה''' (בדפי הרי"ף כא ב ד"ה "במאי"), שלדעת רב הונא צריך לומר מודים דרבנן עם הציבור. וכן כתב '''במעדני יו"ט''' (ג יח ע). | |||
= האם רבי יהושע בן לוי מודה לרב הונא = | |||
דעת ריב"ל היא, כאמור, שיחיד שאיחר למניין לא יוכל להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדושה, וזה משום שאין היחיד אומר קדושה, ולכן צריך לענות לקדושה של החזן. וכתב '''הרא"ש''' (ג יח), שאם יוכל להתחיל ולהספיק לקדושה, יוכל לנהוג כן, ויאמר עם הש"ץ את הקדושה מילה במילה. וכתב '''הלחם חמודות''', שמקורו בדברי רב האי גאון שהובאו ברי"ף, שהמנהג שאם נכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללים, ימתין לתחילת חזרת הש"ץ, ויאמר עם הציבור מילה במילה עד שיענה קדושה, שמה שאמרו שצריך להתחיל ולגמור קודם שיגיע החזן לקדושה, זה רק כשמתחיל לפני החזן, אבל אם מתחיל איתו- מותר. | |||
דעת ריב"ל היא, כאמור, שיחיד שאיחר למניין לא יוכל להתחיל להתפלל אם לא יספיק לקדושה, וזה משום שאין היחיד אומר קדושה, ולכן צריך לענות לקדושה של החזן. וכתב '''הרא"ש''' ( | |||
אלא שנחלקו הדעות האם ריב"ל מודה לרב הונא לעניין זה שלא יתחיל אם לא יספיק למודים, או שחלוק עליו גם בזה. מדברי הגמ' שציינה שנחלקו האמוראים רק לעניין אם יחיד אומר קדושה, משמע שכו"ע מודים שיש לחשוש למודים, ומאידך מפשט דברי ריב"ל משמע שאינו חושש למודים. | אלא שנחלקו הדעות האם ריב"ל מודה לרב הונא לעניין זה שלא יתחיל אם לא יספיק למודים, או שחלוק עליו גם בזה. מדברי הגמ' שציינה שנחלקו האמוראים רק לעניין אם יחיד אומר קדושה, משמע שכו"ע מודים שיש לחשוש למודים, ומאידך מפשט דברי ריב"ל משמע שאינו חושש למודים. | ||
'''התוס'''' (כא | '''התוס'''' (כא ב ד"ה "עד") '''והרא"ש''' (ג יח) הביאו את מנהגו של ר"ת, שאם היה באמצע עמידה כשהחזן הגיע למודים, היה כורע עם הציבור. וכתבו שניהם שלכתחילה אין לעשות כן. ומכאן כתב '''הב"י''' (או"ח קט א) בדעתם, שריב"ל מקבל את דברי רב הונא לעניין מודים. וכן '''כתב מהרלנ"ח''' (הובא בחידושי הגהות על הטור א הוצאת שירת דבורה), שמסתבר שריב"ל ורב הונא אינם חולקים אלא בקדושה, אבל במודים לכו"ע אסור. וכן דעת '''הסמ"ק''' (יא עמוד יד). | ||
אולם '''הרמב"ם''' (היד החזקה תפילה י | אולם '''הרמב"ם''' (היד החזקה תפילה י טז) השמיט את דברי רב הונא, וכתב רק את דברי ריב"ל. ומשמע שסובר שריב"ל לא מקבל את דברי רב הונא. וכן כתבו בדעתו הלח"מ, '''השלט"ג והגמ"י, הב"י''' (קט א) '''והפמ"ג''' (משב"ז קט א). | ||
'''בדרכ"מ''' (קט, א) כתב, '''שמהרי"ל''' (תפילה ב) נהג להתחיל אע"פ שלא היה מסיים קודם מודים. ונראה שהוא נוקט בדעת הרמב"ם, שריב"ל חולק על רב הונא, ולא חושש למודים. וכן כתב בדעתו '''בערוה"ש''' (קט, ד). אמנם בדרכ"מ כתב, שאפשר שזה משום שהשעה עוברת, היינו שאם ימתין אולי לא יספיק להתפלל בזמן תפילה. אך תמה עליו בערוה"ש, שמי לא יראה הדוחק לבארו כן, ומה שגם שידוע שהקדמונים היו מתפללים בבוקר. | '''בדרכ"מ''' (קט, א) כתב, '''שמהרי"ל''' (תפילה ב) נהג להתחיל אע"פ שלא היה מסיים קודם מודים. ונראה שהוא נוקט בדעת הרמב"ם, שריב"ל חולק על רב הונא, ולא חושש למודים. וכן כתב בדעתו '''בערוה"ש''' (קט, ד). אמנם בדרכ"מ כתב, שאפשר שזה משום שהשעה עוברת, היינו שאם ימתין אולי לא יספיק להתפלל בזמן תפילה. אך תמה עליו בערוה"ש, שמי לא יראה הדוחק לבארו כן, ומה שגם שידוע שהקדמונים היו מתפללים בבוקר. | ||
| שורה 38: | שורה 35: | ||
ובספר '''יוקח נא''' (קט, ד) כתב ג"כ לתמוה על השו"ע שלא הזכיר דינו של הרמב"ם שלא חושש למודים. והסיק, שאם רוצה להתחיל אחר קדושה ומסתפק אם יספיק למודים, יתחיל להתפלל, שאף הסוברים שיש לחוש למודים, מ"מ במקום ספק יכול להתחיל. | ובספר '''יוקח נא''' (קט, ד) כתב ג"כ לתמוה על השו"ע שלא הזכיר דינו של הרמב"ם שלא חושש למודים. והסיק, שאם רוצה להתחיל אחר קדושה ומסתפק אם יספיק למודים, יתחיל להתפלל, שאף הסוברים שיש לחוש למודים, מ"מ במקום ספק יכול להתחיל. | ||
דיון בדין שאסור להתחיל אם לא יספיק למודים | = דיון בדין שאסור להתחיל אם לא יספיק למודים = | ||
כאמור, לדעת התוס' והרא"ש, אין להתחיל את התפילה אם לא יספיק למודים. וכן פסק השו"ע (ואילו הרמב"ם לא הזכיר דין זה). וכבר כתבנו שבטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת התוס', החשש שהוא שמא ישכח לכרוע, ולדעת האו"ז החשש הוא שלא יאמר מודים דרבנן. ונפקא מינה כשיספיק להגיע למודים עם החזן, שלדעת התוס' יוכל להתחיל, ולדעת האו"ז לא יועיל לו. | כאמור, לדעת התוס' והרא"ש, אין להתחיל את התפילה אם לא יספיק למודים. וכן פסק השו"ע (ואילו הרמב"ם לא הזכיר דין זה). וכבר כתבנו שבטעם הדבר נחלקו הראשונים: לדעת התוס', החשש שהוא שמא ישכח לכרוע, ולדעת האו"ז החשש הוא שלא יאמר מודים דרבנן. ונפקא מינה כשיספיק להגיע למודים עם החזן, שלדעת התוס' יוכל להתחיל, ולדעת האו"ז לא יועיל לו. | ||