8
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנחת תפילין בחול המועד"
←פתיחה
(←פתיחה) |
ניסן וינגרטן (שיחה | תרומות) (←פתיחה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
סוגיה זו תלויה בהבנת מספר סוגיות. בעצם אין שום מימרא מפורשת בש"ס על הנחת תפילין בחול המועד. אך יש מקורות שניתן להשליך מהם להלכה בעניין זה. | סוגיה זו תלויה בהבנת מספר סוגיות. בעצם אין שום מימרא מפורשת בש"ס על הנחת תפילין בחול המועד. אך יש מקורות שניתן להשליך מהם להלכה בעניין זה. | ||
ראשית כל יש להבין מהיכן למדנו ששבת יו"ט אינם זמן תפילין. | ראשית כל יש להבין מהיכן למדנו ששבת יו"ט אינם זמן תפילין. המקור המרכזי ששבת איננה זמן תפילן הוא '''בגמרא''' (עירובין צו.): | ||
"דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - ימים ולא לילות. "מימים" ולא כל ימים, | "דתניא: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - ימים ולא לילות. "מימים" ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד". לר' יוסי הגלילי זהו המקור לכך שאין מניחים תפילין בשבת ויו"ט גם נקרא "שבת", לכן אין מניחים גם בו. אך ר' עקיבא דורש מקרא זה לעניין קרבן פסח, לכן דורש את ההלכה ששבת אינה זמן תפילין מפס' אחר, הגמרא שם מבארת: "רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים - תלמוד לומר והיה לך לאות על ידך - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות". | ||
" | |||
השאלה מהו ה"אות" עליו מדבר ר' עקיבא?רש"י (שם, ד"ה "מי שצריכין") מסביר: " | השאלה מהו ה"אות" עליו מדבר ר' עקיבא? '''רש"י''' (שם, ד"ה "מי שצריכין") מסביר: "ימים שישראל צריכין להעמיד אות על עצמן להכיר שהם מחזיקים בתורתו של הקדוש ברוך הוא, יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקדוש ברוך הוא לישראל דכתיב (שמותלא) "כי אות היא ביני וביניכם". בפשטות הנ"מ היחידה ביו ר"ע ור' יוסי הגלילי היא האם מניחים תפילין בלילה או לא, שר' יוסי הגלילי דורש מ"ימים ימימה", למעט לילות ושבתות ויו"ט. ר' עקיבא דורש "לאות על ידך"- יצאו שבת ויו"ט שנקראים אות, לכן אין להניח בהם תפילין שהרי כבר יש אות אחר, אך לדעתו לילה כן זמן תפילין. כלומר, יש עוד הבדל ביניהם מהיכן לדרוש שבשבת ויו"ט אין מניחים תפילין, שלר'"ע יש קריטריון ברור שכאשר הוא מתקיים- אין צורך באות של התפילין וכשאין אות אחר- יש להניח תפילין ולר' יוסי הגלילי נתמעטו מהפסוק. הרמב"ם פוסק (תפילין ד',י'): "זמן הנחת התפילין ביום ולא בלילה שנאמר "מימים ימימה", חוקה זו היא מצות תפילין, וכן שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין שנאמר "והיה לאות" ושבתות וימים טובים הן עצמן אות". למסקנת הסוגיה ר"מ ור"י חולקים וסוברים ששבת ויו"ט זמן תפילין הוא. | ||
בפשטות הנ"מ היחידה ביו ר"ע ור' יוסי הגלילי היא האם מניחים תפילין בלילה או לא, שר' יוסי הגלילי דורש מ"ימים ימימה", למעט לילות ושבתות ויו"ט. ר' עקיבא דורש "לאות על ידך"- יצאו שבת ויו"ט שנקראים אות, לכן אין להניח בהם תפילין שהרי כבר יש אות אחר, אך לדעתו לילה כן זמן תפילין. כלומר, יש עוד הבדל ביניהם מהיכן לדרוש שבשבת ויו"ט אין מניחים תפילין, שלר'"ע יש קריטריון ברור שכאשר הוא מתקיים- אין צורך באות של התפילין וכשאין אות אחר- יש להניח תפילין ולר' יוסי הגלילי נתמעטו מהפסוק. הרמב"ם פוסק (תפילין ד',י'): | |||
" | |||
לכאורה קשה, שמצד אחד פוסק הרמב"ם כר' יוסי, שהרי לילה לא זמן תפילין ומצד שני מביא כמקור לכך שאין מניחים בשבת ויו"ט תפילין, את הפסוק של ר"ע? מתרץ הכ"מ שם, שבהלכה שלילה לא זמן תפילין חלוקים על ר"ע ר' יוסי הגלילי ועוד חכמים המופיעים בברייתא לעיל בעירובין שם והלכה כר' עקיבא מחבירו ולא מחביריו, לכן פסק הרמב"ם את המקור של ר' יוסי הגלילי, שהלכה כמותו וכמו חכמים שלילה לאו זמן תפילין. אך בהלכה ששבת לאו זמן תפילין, שנחלקו מאיזה מקרא לדרוש כן, פסק כר"ע, שהלכה כר' עקיבא חבירו, שבזה אין חכמים שמסכימים לדרוש דווקא מהמקרא של ר' יוסי הגלילי. | לכאורה קשה, שמצד אחד פוסק הרמב"ם כר' יוסי, שהרי לילה לא זמן תפילין ומצד שני מביא כמקור לכך שאין מניחים בשבת ויו"ט תפילין, את הפסוק של ר"ע? מתרץ הכ"מ שם, שבהלכה שלילה לא זמן תפילין חלוקים על ר"ע ר' יוסי הגלילי ועוד חכמים המופיעים בברייתא לעיל בעירובין שם והלכה כר' עקיבא מחבירו ולא מחביריו, לכן פסק הרמב"ם את המקור של ר' יוסי הגלילי, שהלכה כמותו וכמו חכמים שלילה לאו זמן תפילין. אך בהלכה ששבת לאו זמן תפילין, שנחלקו מאיזה מקרא לדרוש כן, פסק כר"ע, שהלכה כר' עקיבא חבירו, שבזה אין חכמים שמסכימים לדרוש דווקא מהמקרא של ר' יוסי הגלילי. | ||