הבדלים בין גרסאות בדף "המקדש במלווה"

נוספו 627 בתים ,  11:11, 28 בפברואר 2020
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


=== שיטת רש"י===
=== שיטת רש"י===
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) מפרש שמדובר שהלוה לה בעבר, וכעת אומר לה 'התקדשי לי בהנאה זו שאני מרוויח לך זמן לאחר את התשלום', שאמנם אינו מוסיף לה בחוב עצמו, אך כיון שהרווחת הזמן שווה כסף היא, הרי היא מקודשת, אך מכל מקום אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. ומבאר רש"י שאין זה נחשב ריבית גמורה, מפני שלא קצץ לה כלום ולא נטל ממנה שום כסף בתוספת.
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) מפרש שמדובר שהלוה לה בעבר, וכעת אומר לה 'התקדשי לי בהנאה זו שאני מרוויח לך זמן לאחר את התשלום', שאמנם אינו מוסיף לה בחוב עצמו, אך כיון שהרווחת הזמן שווה כסף היא, הרי היא מקודשת, וכגון שאמר לה 'התקדשי לי בפרוטה שהיית נותנת לפלוני על מנת שיפייסני שארוויח לך זמן.
<BR1>אך מכל מקום אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית, ומבאר רש"י שאין זה נחשב ריבית גמורה, מפני שלא קצץ לה כלום ולא נטל ממנה שום כסף בתוספת.
 
=== שיטת התוספות ===
'''תוספות''' (ד"ה דארווח) כותב על פירוש רש"י שאין נראה לומר שזוהי רק הערמת ריבית, שכיון שאינו נותן לה כלום והיא מתקדשת לו, הרי זה כאילו היא נותנת לו פרוטה יתר על ההלוואה, והוי ריבית גמור.
<BR/>לכן מפרש רבנו תם את הגמרא באופן אחר,


== קידושין בהנאת מחילת חוב ==
== קידושין בהנאת מחילת חוב ==
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב.
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב, ואת זה הוא נותן לה כעת.


[[קטגוריה: קידושין]]
[[קטגוריה: קידושין]]