9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המקדש במלווה"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||קידושין ו ב||אישות ה יג | {{מקורות||קידושין ו ב||אישות ה יג-טו|אבן העזר כח ז-ט}} | ||
המקדש אישה במלווה שנתן לה או בהנאת מלווה אם מקודשת או לא. | המקדש אישה במלווה שנתן לה או בהנאת מלווה אם מקודשת או לא. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
<BR/>ומוסיף רבנו תם לבאר, שאף שקיימא לן ש[[לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלווה] זהו דווקא כשאין הלווה נותן כלום, וכגון שנתן אדם כסף לפלוני על מנת שילווה לחבירו, ואין חבירו נותן לו כלום, אבל כאן הרי האישה מתרצית להתקדש לנותן והוי הערמת ריבית. ומסיים התוספות שבאותו אופן היתה הגמרא יכולה לדבר על קידושין במלווה עצמה, כגון שהמקדש נותן למלוה פרוטה על מנת שילווה לה, אלא שהנאת מלווה משמע מלווה שהיתה עליו כבר. | <BR/>ומוסיף רבנו תם לבאר, שאף שקיימא לן ש[[לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלווה] זהו דווקא כשאין הלווה נותן כלום, וכגון שנתן אדם כסף לפלוני על מנת שילווה לחבירו, ואין חבירו נותן לו כלום, אבל כאן הרי האישה מתרצית להתקדש לנותן והוי הערמת ריבית. ומסיים התוספות שבאותו אופן היתה הגמרא יכולה לדבר על קידושין במלווה עצמה, כגון שהמקדש נותן למלוה פרוטה על מנת שילווה לה, אלא שהנאת מלווה משמע מלווה שהיתה עליו כבר. | ||
=== שיטת רבנו חננאל === | === שיטת רבנו חננאל והראב"ד === | ||
בשם '''רבנו חננאל''' הביאו הראשונים שסובר הוא שמדובר שחזירה לו את המעות וכעת נותן לה אותם שוב לזמן נוסף, וזוהי הרווחת הזמן שמקדש אותה בה. | בשם '''רבנו חננאל''' הביאו הראשונים שסובר הוא שמדובר שחזירה לו את המעות וכעת נותן לה אותם שוב לזמן נוסף, וזוהי הרווחת הזמן שמקדש אותה בה. | ||
<BR/>גם ה'''ראב"ד''' (אישות ה טו) כתב באופן דומה בשם 'הראשונים' שהגיע זמן המלוה ליפרע והמעות בידה מזומנים לפרוע, והיא נותנת לו דינר על מנת שיאריך לה הזמן ונתרצה להאריך לה בשכר הקידושין מקודשת. | |||
אמנם הרבה ראשונים חולקים על דברים אלו. הרמב"ן כתב שאין זו לשון 'ארווח לה זמנא', ועוד שאין פה הנאת מלווה, שהרי כשמחזיר לה שוב את המעות הרי זו מלווה חדשה. וגם לפי מה שכתב הראב"ד שהיא טרם החזירה לו את המעות, אם כן עדיין הם מלווה בידה וברשותה להוציאם ולפרוע אחרים תחתיהן. | |||
== קידושין בהנאת מחילת חוב == | == קידושין בהנאת מחילת חוב == | ||
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב, ואת זה הוא נותן לה כעת. | '''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב, ואת זה הוא נותן לה כעת. | ||