הבדלים בין גרסאות בדף "המקדש במלווה"

נוספו 88 בתים ,  12:23, 27 בפברואר 2020
שורה 6: שורה 6:
<BR/>עוד מוסיף אביי שהמקדש בהנאת מלוה מקודשת, אבל אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית.  
<BR/>עוד מוסיף אביי שהמקדש בהנאת מלוה מקודשת, אבל אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית.  
ודנה הגמרא באיזו מציאות מדובר, שאם מדובר שהוא מוסיף לה עוד כסף על המלווה כריבית, למשל שהיתה חייבת לו ארבע וחייב אותה להחזיר חמש, ועכשיו מקדש אותה בזוז הנוסף שהוסיף לה, שמוחל לה עליו ובכך מקדש אותה, זה ודאי לא ייתכן שהרי זו ריבית גמורה, וגם אין זו הנאת מלווה, אלא מלווה ממש, שהרי הזוז החמישי הזה נזקף עליה כחוב.  
ודנה הגמרא באיזו מציאות מדובר, שאם מדובר שהוא מוסיף לה עוד כסף על המלווה כריבית, למשל שהיתה חייבת לו ארבע וחייב אותה להחזיר חמש, ועכשיו מקדש אותה בזוז הנוסף שהוסיף לה, שמוחל לה עליו ובכך מקדש אותה, זה ודאי לא ייתכן שהרי זו ריבית גמורה, וגם אין זו הנאת מלווה, אלא מלווה ממש, שהרי הזוז החמישי הזה נזקף עליה כחוב.  
<BR/>אלא מסבירה הגמרא שמדובר שהרוויח לה זמן.
<BR/>אלא מסבירה הגמרא שמדובר שהרוויח לה זמן, ונחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא.


=== שיטת רש"י===
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח)מפרש שמדובר שהלוה לה בעבר, וכעת אומר לה 'התקדשי לי בהנאה זו שאני מרוויח לך זמן לאחר את התשלום', שאמנם אינו מוסיף לה בחוב עצמו, אך כיון שהרווחת הזמן שווה כסף היא, הרי היא מקודשת, אך מכל מקום אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. ומבאר רש"י שאין זה נחשב ריבית גמורה, מפני שלא קצץ לה כלום ולא נטל ממנה שום כסף בתוספת.
'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח)מפרש שמדובר שהלוה לה בעבר, וכעת אומר לה 'התקדשי לי בהנאה זו שאני מרוויח לך זמן לאחר את התשלום', שאמנם אינו מוסיף לה בחוב עצמו, אך כיון שהרווחת הזמן שווה כסף היא, הרי היא מקודשת, אך מכל מקום אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית. ומבאר רש"י שאין זה נחשב ריבית גמורה, מפני שלא קצץ לה כלום ולא נטל ממנה שום כסף בתוספת.
<BR/>עוד מוסיף רש"י שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למק
<BR/>עוד מוסיף רש"י שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למק