הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"

אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות|פסחים ב ה|פסחים לה א||חמץ ומצה ה א, ו ד|אורח חיים תנג א}}
{{מקורות|פסחים ב ה|פסחים לה א||חמץ ומצה ה א, ו ד|אורח חיים תנג א}}
אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות.
אלו מיני דגן אסורים בפסח משום חמץ וכשרים למצה, ודברי הפוסקים בדין גזירת קטניות.
שורה 6: שורה 7:


ב'''גמרא''' (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.  
ב'''גמרא''' (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.  
<br />וזה שלא כדעת ר' יוחנן בן נורי שאוסר לאכול בפסח אורז ודוחן שסבור הוא שמיני דגן הם וחייבים על חימוצם כרת, ולכן גם מתיר הוא לעשות מהם מצה ולצאת בהם ידי חובה בפסח.
<br />וזה שלא כדעת ר' יוחנן בן נורי, שאוסר לאכול בפסח אורז ודוחן שסבור הוא שמיני דגן הם וחייבים על חימוצם כרת, ולכן גם מתיר הוא לעשות מהם מצה ולצאת בהם ידי חובה בפסח.


כדברי הגמרא העתיק ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ה א, ו ד) להלכה, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) ומוסכם בכל הפוסקים.  
כדברי הגמרא העתיק ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ה א, ו ד) להלכה, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) ומוסכם בכל הפוסקים.  
שורה 35: שורה 36:


==זיהוי המינים==
==זיהוי המינים==
 
{{להשלים}}
==גזירת קטניות==
==גזירת קטניות==
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ו ד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) כתבו שבאורז וקטניות אין יוצאים ידי חובת מצה לפי שאינם באים לידי חימוץ.
===מקור האיסור===
מדברי המשנה והגמרא דלעיל מבואר שאין איסור אכילה בפסח אלא על אחד מחמשת מיני דגן הנזכרים, אבל שאר מינים אין בהם חשש חימוץ. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ה א) במפורש שקטניות כגון אורז ודוחן ופולים ועדשים וכיו"ב אין בהם חשש חמץ, ואפילו לש קמח אורז במים רותחים וכיסהו בבגדים עד שנתפח, הרי זה מותר באכילה שאין זה חימוץ אלא סירחון.
<BR/>גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תנג א) כתב שאורז ושאר מיני קטניות אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל.


אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  
אמנם בחלק מהראשונים הוזכר מנהג קדום שלא לאכול קטניות בפסח.  
<BR />ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ"ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי"ש (פול לבן) ופול"י וריי"ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים.
המקור הקדום ביותר הוא בספר '''דרשה לפסח''' לר' אליעזר מוורמייזא (עמוד 90) שכתב שאין אוכלים פולין ועדשים מפני שיש בהם חיטים.
<BR />ובטעם האיסור כתב, שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.  
<BR />ב'''הגהות רבנו פרץ''' (י) על ה'''סמ"ק''' (רכב) כתב שקטניות כגון פויי"ש (פול לבן) ופול"י וריי"ש ועדשים, נוהגים בהם איסור שלא לאכלם כלל בפסח, ועל פולים כתב ששמע שלא לבשלם בפסח אלא אם כן במים רותחים מתחילת נתינתם בקדרה. והביא שרבנו יחיאל נהג לאכול בפסח פול הלבן, שהרי אפילו אורז מדינא דגמרא מותר. אך רבנו פרץ עצמו כתב שקשה להתיר דבר שנוהגים בו העולם איסור מימות חכמים הקדמונים. וסיים שמנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.
<BR/>ה'''מרדכי''' (פסחים ב תקפח) העתיקה דברים אלו בשם ה'''סמ"ק''' והוסיף שרבנו ברוך ורבנו שמשון מאווירא לא היו אוכלים קטניות בפסח, אבל רבנו יחיאל מפריז היה נוהג לאכול פול לבן.
 
לעומתם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ג) כתב שאותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושלים בפסח, מנהג שטות הוא אם לא שעושים כן להחמיר על עצמם, והוא אינו יודע למה.
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תנג) כתב שחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן.
 
===טעם האיסור===
בטעם האיסור כתב '''רבנו פרץ''' שם שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים.
<BR/>ב'''טור''' מוזכר שטעם האיסור הוא מפני שמיני חיטים מתערבים בהם.
 
===גדר האיסור===
{{להשלים}}
===המינים האסורים===
{{להשלים}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חמץ]]
[[קטגוריה:חמץ]]
[[קטגוריה:מצה]]
[[קטגוריה:מצה]]