9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
←האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום
| שורה 40: | שורה 40: | ||
וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג"א בדברי המ"מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}. | וב'''מחצית השקל''' מבואר דלמד המג"א בדברי המ"מ שהאיסור גם בסוף התחום הוא משום חשדא, והיינו מינכרא מילתא, ולכן התקשה מהגמ' בעירובין שם שמוכח שאפילו כשלא מינכרא מילתא אסור {{ראה עוד|הליכה בשבת לצורך דבר האסור|מגן אברהם}}. | ||
<BR/>אמנם מדברי הרשב"א, ועוד יותר מדברי הרמב"ן, מבואר שאינו ענין זה לזה, דמה שכתב הרשב"א משום חשדא זהו דווקא בהולך בגינתו שבתוך התחום, שניכר שעושה כן לצורך עסקיו, וכגון בשדה שצריכה עיבוד, וכמבואר בדבריהם, ובזה בליכא חשדא שרי, כגון שהולך לתלוש פירות. אבל בהליכה לסוף התחום לא הזכירו חשד, אלא רק שמינכרא מילתא, וזה שייך לעצם ההחשכה, ואף שהאיסור הוא מצד 'מצוא חפצך', דהיינו שמתעסק בעסקים של חול, כשמחשיך בסוף התחום, ניכר יותר שעושה כן. | <BR/>אמנם מדברי הרשב"א, ועוד יותר מדברי הרמב"ן, מבואר שאינו ענין זה לזה, דמה שכתב הרשב"א משום חשדא זהו דווקא בהולך בגינתו שבתוך התחום, שניכר שעושה כן לצורך עסקיו, וכגון בשדה שצריכה עיבוד, וכמבואר בדבריהם, ובזה בליכא חשדא שרי, כגון שהולך לתלוש פירות. אבל בהליכה לסוף התחום לא הזכירו חשד, אלא רק שמינכרא מילתא, וזה שייך לעצם ההחשכה, ואף שהאיסור הוא מצד 'מצוא חפצך', דהיינו שמתעסק בעסקים של חול, כשמחשיך בסוף התחום, ניכר יותר שעושה כן. וכן כתב ב'''באור הלכה''' (שו ד"ה וכן אין) בשם הרבה אחרונים. | ||
מבואר מזה, וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (שז מ) שהחשכה בסוף התחום לצורך דבר האסור בשבת כגון לשכור פועלים או לתלוש פירות, לעולם אסורה משום מ'מצוא חפצך', דבמה שהולך עד סוף התחום מינכרא מילתא שעושה כן לצורך עסקיו. אבל בתוך התחום אינו אסור אלא אם כן ניכר שהוא חושב לעשות בה איזו פעולה, כגון שהיא עומדת לפני החרישה או הקצירה וכד'. ועוד כתב שם (לט) שאף בתוך התחום שמותר להחשיך כדי לתלוש פירות, אם עומד אצל הגינה וניכר שרוצה לעשות בה פעולה במוצאי שבת אסור. | |||
===עיון בנכסיו כשאינו מינכרא מילתא=== | |||
כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לגבי טיול בשדה לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם,שמסתימת השו"ע מבואר שכל עיון בנכסיו אסור, וגם תוס' לא חילקו בין מינכר ללא מינכר אלא לגבי הליכה למרחץ בפתח המדינה, אבל לענין עיון בעסקיו זהו דין אחר ואסור אף באינו מינכר. | |||
<BR/>אבל ב'''באור הלכה''' דחה דבריו, וגם כתב דמ"מ מילתא דרבנן הוא ויש לסמוך על הפוסקים המקלים. ויש להוסיף עוד, שהרי דין זה כתב הבית יוסף (שז) מהמגיד משנה, ומקורו ברמב"ן וברשב"א כמבואר שם והם תולים במינכרא כמו שכתב בחיי"א עצמו, וא"כ ודאי שזו גם כוונת מרן, ואיך כתב החיי"א שמרן מחמיר אף בלא מינכרא מילתא. ולו יהי שהרמב"ם והסמ"ג סוברים כן, אבל אין זו דעת השו"ע. | |||
===להחשיך כשאין כוונתו לפעולה אסורה=== | |||
כתב ה'''באר היטב''' (יג) שמותר להחשיך כדי ללכת אחר כך בלילה, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (מ). וזה פשוט מן המשנה שאומרת שמותר להחשיך כדי לשמור פירות. | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||