הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"

נוספו 588 בתים ,  00:25, 16 בינואר 2023
 
שורה 100: שורה 100:
וה'''רמ"א''' כתב שבין מומר לכל התורה ובין מומר לערלות דינו כגוי.  
וה'''רמ"א''' כתב שבין מומר לכל התורה ובין מומר לערלות דינו כגוי.  
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' (ח) חילק ביניהם, שלגבי מומר לכל התורה ציין מקור מתורת כהנים שם ממעט משומדים מן הפסוק 'מכם' שכיוון שהפרו ברית, אינם בכלל ישראל מקבלי ברית. ולגבי מומר לערלות כתב שזוהי דעת בעל העיטור, שמומר לערלות פסול לכולי עלמא אפילו לר' יוחנן. אבל כתב הגר"T שדעת התוספות להיפך, דהיינו שמומר לערלות כשר לכולי עלמא.
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' (ח) חילק ביניהם, שלגבי מומר לכל התורה ציין מקור מתורת כהנים שם ממעט משומדים מן הפסוק 'מכם' שכיוון שהפרו ברית, אינם בכלל ישראל מקבלי ברית. ולגבי מומר לערלות כתב שזוהי דעת בעל העיטור, שמומר לערלות פסול לכולי עלמא אפילו לר' יוחנן. אבל כתב הגר"T שדעת התוספות להיפך, דהיינו שמומר לערלות כשר לכולי עלמא.
'''ר' עקיבא איגר''' (גליון שלחן ערוך) האריך להקשות על הרמ"א שדבריו נגד דברי התוספות, שכתבו במפורש שמומר אפילו לרב כשר, וכל שכן לר' יוחנן שהלכה כמותו. ודחה את האפשרות לומר שתוספות מתכוון רק במומר לתיאבון או שלא להכעיס. והסיק להלכה שלפחות בדיעבד ודאי יש לסמוך ואין צריך להטיף דם ברית (ואינו מחלק בין מומר לכל התורה ובין מומר לערלות).


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==