9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
←עבד
(←עבד) |
|||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
== עבד == | == עבד == | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (מילה א ב) שעבד כשר למול, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה רסד א). | כתב ה'''רמב"ם''' (מילה א ב) שעבד כשר למול, וכן הוא ב'''מאירי''' (כו ב), וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה רסד א). | ||
<BR/>וביאר ה'''כסף משנה''' שכל מצוות שהעבד חייב בהם גם האישה חייבת בהם, ולכן כיון שאישה כשרה למול הוא הדין לעבד. וכן ציין '''באר הגולה''' (א). ולפי זה צריך לומר שדעת התוספות שעבד פסול למול. | <BR/>וביאר ה'''כסף משנה''' שכל מצוות שהעבד חייב בהם גם האישה חייבת בהם, ולכן כיון שאישה כשרה למול הוא הדין לעבד. וכן ציין '''באר הגולה''' (א). ולפי זה צריך לומר שדעת התוספות שעבד פסול למול. | ||
<BR/>אמנם ה'''גר"א''' כתב בביאורו, שדין זה הוא לדברי הכל, כיון שבגמרא לא נחלקו אלא באישה. וצריך לומר בכוונת דבריו, שהגם שעבד לא נכנס לדין ישראל גמור עד שישתחרר, מ"מ הוא בכלל 'ואתה את בריתי תשמור' כיון שהוא בן ברית, מה שאין כן אישה, שאין לה מצוות מילה כלל. | <BR/>אמנם ה'''גר"א''' כתב בביאורו, שדין זה הוא לדברי הכל, כיון שבגמרא לא נחלקו אלא באישה. וצריך לומר בכוונת דבריו, שהגם שעבד לא נכנס לדין ישראל גמור עד שישתחרר, מ"מ הוא בכלל 'ואתה את בריתי תשמור' כיון שהוא בן ברית, מה שאין כן אישה, שאין לה מצוות מילה כלל. | ||