9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
←גוי
(←גוי) |
|||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<BR/>ה'''סמ"ג''' (עשין כח) הביא דברי הרמב"ם שאין צריך לחזור ולמול, אבל הוסיף שצריך להטיף ממנו דם ברית. | <BR/>ה'''סמ"ג''' (עשין כח) הביא דברי הרמב"ם שאין צריך לחזור ולמול, אבל הוסיף שצריך להטיף ממנו דם ברית. | ||
<BR/>לעומת זאת '''המאירי''' כתב שאין צריך אפילו להטיף דם ברית, שהרי יצא אף מספק ערלה כבושה. | <BR/>לעומת זאת '''המאירי''' כתב שאין צריך אפילו להטיף דם ברית, שהרי יצא אף מספק ערלה כבושה. | ||
<BR/>ב'''באר יהודה''' על הרמב"ם הביא ראיה שאין צריך להטיף, שהרי אם כן לא מובנת מחלוקת הראשונים לגבי [[מילת גרים|גר שנתגייר כשהוא מהול]] אם צריך להחזור והלטיף דם ברית או לא, והרי מסתמא נימול על ידי גוי, ופשיטא שצריך לחזור ולהטיף אם לא שידוע שנימול על ידי ישראל. | |||
ה'''כסף משנה''' כתב שמהגמרא במנחות משמע שדעת רב שמילת גוי פסולה היא דעת יחיד מול שאר אמוראים, שהם הולכים בשיטת ר' מאיר וחכמים ור' יהודה שמילת גוי כשרה מעיקר הדין. ואילו רב סובר כר' יהודה הנשיא שפוסל. וגם ר' יוחנן שלמד מהפסוק 'המול ימול' שמילת גוי פסולה, אין כוונתו שפסולה מהתורה, אלא אסמכתא בעלמא לומר שלכתחילה לא ימול, אבל לא שהמילה פסולה. והראיה שר' יוחנן למעלה אומר שאם היה רופא מומחה מותר, ואם היה פסול מהתורה ודאי שגם ברופא מומחה. | ה'''כסף משנה''' כתב שמהגמרא במנחות משמע שדעת רב שמילת גוי פסולה היא דעת יחיד מול שאר אמוראים, שהם הולכים בשיטת ר' מאיר וחכמים ור' יהודה שמילת גוי כשרה מעיקר הדין. ואילו רב סובר כר' יהודה הנשיא שפוסל. וגם ר' יוחנן שלמד מהפסוק 'המול ימול' שמילת גוי פסולה, אין כוונתו שפסולה מהתורה, אלא אסמכתא בעלמא לומר שלכתחילה לא ימול, אבל לא שהמילה פסולה. והראיה שר' יוחנן למעלה אומר שאם היה רופא מומחה מותר, ואם היה פסול מהתורה ודאי שגם ברופא מומחה. | ||