9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==== איך ר' יוחנן חולק על הברייתא ==== | ==== איך ר' יוחנן חולק על הברייתא ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (ד"ה המול) שואל כיצד ייתכן שר' יוחנן חולק על ר' יהודה הנשיא, ומביא פסוק אחר ממה שמובא בברייתא? ומתרץ שמחלוקת רב ור' יוחנן היא בגירסת הברייתא, שר' יוחנן סובר שר' יהודה הנשיא לומד מן הפסוק 'המול ימול' ולא מ'ואתה את בריתי תשמור'. | ה'''ריטב"א''' (ד"ה המול) שואל כיצד ייתכן שר' יוחנן חולק על ר' יהודה הנשיא, ומביא פסוק אחר ממה שמובא בברייתא? ומתרץ שמחלוקת רב ור' יוחנן היא בגירסת הברייתא, שר' יוחנן סובר שר' יהודה הנשיא לומד מן הפסוק 'המול ימול' ולא מ'ואתה את בריתי תשמור'. | ||
== הסוגיה במנחות == | |||
ה'''גמרא''' במנחות (מב א) מביאה דברי רב חסדא שאומר שכל מצווה שכשרה בגוי, אין ישראל צריך לברך עליה, וכל מצווה שאינה כשרה בגוי, צריך ישראל לברך עליה. ומקשה הגמרא ממצוות מילה שכשרה בגוי, ובכל זאת צריך ישראל לברך עליה. ומתרצת הגמרא שבאמת לפי רב מילה פסולה בגוי, והכלל שאמר רב חסדא הוא אליבא דרב. | |||
<BR/>בהמשך הגמרא מקשה ודוחה את דברי רב חסדא, ומגדירה את הכלל שלו אחרת - שכל מצוה שעשייתה היא גמר מלאכה, כגון מילה, מברך עליה, אע"פ שכשרה בגוי, וכל מצוה שעשייתה אינה גמר מלאכתה, אלא יש עוד פעולה נוספת שצריך לעשות בשביל המצוה, כגון תפילין שאף שגומר לעשותם צריך להניח אותם, אינו מברך על עשייתה, אפילו אם פסולה בגוי. | |||
== גוי == | == גוי == | ||
| שורה 58: | שורה 62: | ||
== עבד == | == עבד == | ||
== קטן == | |||
ה'''רמב"ם''' (מילה ב א) כתב שקטן כשר למול, ומסתבר שאין בזה מחלוקת, שהרי שני הטעמים שנאמרו בגמרא שייכים בו. | |||
<BR/>וכתב ה'''כסף משנה''' שהוא אף עדיף מעבד ואישה, כיוון שהוא עתיד לבוא לכלל מצוות. | |||
== מומר לערלות == | == מומר לערלות == | ||
== גוי מהול == | == גוי מהול == | ||