הבדלים בין גרסאות בדף "הכל מעלין לירושלים"

הוסרו 22 בתים ,  11:43, 6 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בס"ד
בס"ד




שורה 9: שורה 5:
   
   
המאמר מתמקד בסוגיה הנמצאת במשנה האחרונה במסכת כתובות. המאמר עוסק בזכותם של אחד מבני הזוג לדרוש לעבור לגור בארץ ישראל או לירושלים, עד כדי האפשרות לפרק את הקשר המשפחתי במידה ואחד מן בני הזוג אינו נענה לבקשה. במאמר אנסה לבאר את הסוגיה וטעמיה ואת מקומה בהלכה בימינו.
המאמר מתמקד בסוגיה הנמצאת במשנה האחרונה במסכת כתובות. המאמר עוסק בזכותם של אחד מבני הזוג לדרוש לעבור לגור בארץ ישראל או לירושלים, עד כדי האפשרות לפרק את הקשר המשפחתי במידה ואחד מן בני הזוג אינו נענה לבקשה. במאמר אנסה לבאר את הסוגיה וטעמיה ואת מקומה בהלכה בימינו.
== הצגת הסוגיה. ==
== הצגת הסוגיה. ==
   
   
שורה 29: שורה 24:


ג. מה המשמעות של הדין בימינו, ומה היחס בין ירושלים העתיקה- לשכונות החדשות שמחוץ לחומות?
ג. מה המשמעות של הדין בימינו, ומה היחס בין ירושלים העתיקה- לשכונות החדשות שמחוץ לחומות?
== הכל מעלין לארץ ישראל. ==
== הכל מעלין לארץ ישראל. ==
   
   
שורה 63: שורה 57:
התוספתא מחדשת, שהדינים שנאמרו במשניות- כגון: שאי אפשר לכפות על האשה לעבור ממדינה למדינה ללא הסכמתה, והחיוב לעבור מנווה הרע לנווה היפה- אינם חלים כאשר הבעל בא ממקום אחר, והסיבה לכך היא: שהאשה ידעה "שעל מנת כן נשאה". מחדש הרב טוקצינסקי, שכך גם היחס בין ארץ ישראל לשאר הארצות :  
התוספתא מחדשת, שהדינים שנאמרו במשניות- כגון: שאי אפשר לכפות על האשה לעבור ממדינה למדינה ללא הסכמתה, והחיוב לעבור מנווה הרע לנווה היפה- אינם חלים כאשר הבעל בא ממקום אחר, והסיבה לכך היא: שהאשה ידעה "שעל מנת כן נשאה". מחדש הרב טוקצינסקי, שכך גם היחס בין ארץ ישראל לשאר הארצות :  
"שכל נישואי ישראל על מנת כן הם מתקשרים, שבכל זמן שירצו לשוב אליה הרי זה חזרה אל עיר וארץ מולדת, שלכולם יש חלק בא"י ובירושלים, הרי כאילו יש תנאי מוקדם בנישואין של כל בן ובת בישראל" (שם) .
"שכל נישואי ישראל על מנת כן הם מתקשרים, שבכל זמן שירצו לשוב אליה הרי זה חזרה אל עיר וארץ מולדת, שלכולם יש חלק בא"י ובירושלים, הרי כאילו יש תנאי מוקדם בנישואין של כל בן ובת בישראל" (שם) .
== הכל מעלין לירושלים. ==
== הכל מעלין לירושלים. ==


שורה 78: שורה 71:


אם נאמר שהטעם לכפייה לעלות לארץ ישראל נובע מטעם דין "ארץ מולדת" (הרב טיקוציסנקי) שבו הבעל יכול לכפות את אשתו לשוב אל ארץ מוצאו (מפני שעל מנת כן נשאה), אז נאמר שגם היכולת לכפות את בן הזוג לעלות לירושלים הוא מדין 'עיר מולדת', שעל מנת כן נרקמו הנישואין.  
אם נאמר שהטעם לכפייה לעלות לארץ ישראל נובע מטעם דין "ארץ מולדת" (הרב טיקוציסנקי) שבו הבעל יכול לכפות את אשתו לשוב אל ארץ מוצאו (מפני שעל מנת כן נשאה), אז נאמר שגם היכולת לכפות את בן הזוג לעלות לירושלים הוא מדין 'עיר מולדת', שעל מנת כן נרקמו הנישואין.  
== אחד האנשים ואחד הנשים. ==
== אחד האנשים ואחד הנשים. ==


שורה 97: שורה 86:


שאלתי את השאלה הזו לרב יונתן רוזין שליט"א, והוא הביא לי כיוון מחשבה נוסף: שברגע שהאשה מחליטה לעלות לארץ ישראל, הרי שבאופן תיאורטי היא כאילו נמצאת כבר בארץ, והואיל וגם מקום המוצא של הבעל באופן תיאורטי הוא בארץ- הרי שכאשר הבעל רוצה להישאר בחוץ לארץ, זה כאילו שהוא מבקש להעביר את האשה ממקומם הראשון למדינה אחרת (והדין הרגיל הוא שיוציא ויתן כתובה). כשם שיש יחס כזה בין ארץ ישראל לשאר הארצות- כך הוא היחס שבין ירושלים לשאר חלקי הארץ.
שאלתי את השאלה הזו לרב יונתן רוזין שליט"א, והוא הביא לי כיוון מחשבה נוסף: שברגע שהאשה מחליטה לעלות לארץ ישראל, הרי שבאופן תיאורטי היא כאילו נמצאת כבר בארץ, והואיל וגם מקום המוצא של הבעל באופן תיאורטי הוא בארץ- הרי שכאשר הבעל רוצה להישאר בחוץ לארץ, זה כאילו שהוא מבקש להעביר את האשה ממקומם הראשון למדינה אחרת (והדין הרגיל הוא שיוציא ויתן כתובה). כשם שיש יחס כזה בין ארץ ישראל לשאר הארצות- כך הוא היחס שבין ירושלים לשאר חלקי הארץ.
== הארץ וירושלים בימינו. ==
== הארץ וירושלים בימינו. ==
   
   
שורה 112: שורה 100:
הרי"ף (כתובות, סה ע"ב בדפי הרי"ף) הביא את המשנה להלכה, ומשמע שהוא פוסק אותה גם לימינו. וכן הרמב"ם (אישות יג יט-כ)  והשו"ע (אה"ע, עה ג-ד) שלא חילקו בין זמן המקדש להיום.
הרי"ף (כתובות, סה ע"ב בדפי הרי"ף) הביא את המשנה להלכה, ומשמע שהוא פוסק אותה גם לימינו. וכן הרמב"ם (אישות יג יט-כ)  והשו"ע (אה"ע, עה ג-ד) שלא חילקו בין זמן המקדש להיום.
בעניין היכולת לכפות לעלות לירושלים, מלבד הראשונים שהזכרנו לעיל- שפסקו דין זה להלכה, גם ראשונים שסוברים שדין העלייה לארץ ישראל כיום לא תקף (או משום שלדעתם בטלה קדושת הארץ, או משום שהטעם לכפייה היא משום קיום המצוות התלויות בארץ שכיום אינו חל על מי שאינו בקיא בכך), דין הכפייה לירושלים נשאר תקף גם היום . וזה מפני שלדעתם הטעם לעלות לירושלים הוא מפני הקדושה, וקדושת ירושלים לא בטלה , או מפני ההישמרות מן האיסורים המיוחדים הנוהגים בירושלים גם בימינו .  
בעניין היכולת לכפות לעלות לירושלים, מלבד הראשונים שהזכרנו לעיל- שפסקו דין זה להלכה, גם ראשונים שסוברים שדין העלייה לארץ ישראל כיום לא תקף (או משום שלדעתם בטלה קדושת הארץ, או משום שהטעם לכפייה היא משום קיום המצוות התלויות בארץ שכיום אינו חל על מי שאינו בקיא בכך), דין הכפייה לירושלים נשאר תקף גם היום . וזה מפני שלדעתם הטעם לעלות לירושלים הוא מפני הקדושה, וקדושת ירושלים לא בטלה , או מפני ההישמרות מן האיסורים המיוחדים הנוהגים בירושלים גם בימינו .  
== העלייה לירושלים בימינו: לפנים מן החומות או גם לשכונות החדשות. ==
== העלייה לירושלים בימינו: לפנים מן החומות או גם לשכונות החדשות. ==


שורה 135: שורה 117:


למי שסובר שהטעם לכפייה לעלייה לירושלים נובע משום 'עיר מולדת', אין הכרח לומר שה'עיר מולדת' נמצאת דווקא לפנים מן החומה, ובכל דור ודור עיר המולדת מוגדרת כפי מצבה העכשווי. אולי כך ניתן להסביר את השו"ת היכל יצחק (אבן העזר ב, סימן נז) שסובר שדין המשנה תקף לכל חלקי  העיר מפני שכולה נקראת בשם ירושלים.  
למי שסובר שהטעם לכפייה לעלייה לירושלים נובע משום 'עיר מולדת', אין הכרח לומר שה'עיר מולדת' נמצאת דווקא לפנים מן החומה, ובכל דור ודור עיר המולדת מוגדרת כפי מצבה העכשווי. אולי כך ניתן להסביר את השו"ת היכל יצחק (אבן העזר ב, סימן נז) שסובר שדין המשנה תקף לכל חלקי  העיר מפני שכולה נקראת בשם ירושלים.  
== סיכום. ==
== סיכום. ==
   
   
10

עריכות