עריכה אחת
הבדלים בין גרסאות בדף "היסח הדעת בתפלין"
מ
←שיטת תר"י והרא"ש
מ |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בתירוץ קושיא זו שמענו כמה אופנים ונבארם אחד לאחד בס"ד, ולפי"ז ניתן יהיה להגדיר מהו היסח הדעת בתפילין. | בתירוץ קושיא זו שמענו כמה אופנים ונבארם אחד לאחד בס"ד, ולפי"ז ניתן יהיה להגדיר מהו היסח הדעת בתפילין. | ||
'''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות יד ב בדפי הרי"ף ד"ה ולא) '''והרא"ש''' (הל' תפילין כא) כתבו שהיסח הדעת זהו דווקא | '''תלמידי רבינו יונה''' (ברכות יד ב בדפי הרי"ף ד"ה ולא) '''והרא"ש''' (הל' תפילין כא) כתבו שהיסח הדעת זהו דווקא אם עומד במצב של שחוק וקלות ראש, אבל אם עומד ביראה ובכוונה אע"פ שעוסק בענייניו ובצרכיו לא חשיב היסח הדעת. | ||
ולפי"ז תירצו תר"י את שיטת הרמב"ם, שבאמת הרמב"ם סובר שאין היסח הדעת אלא בשחוק וקלות ראש, ולכן שינת עראי בתפילין מותרת וליכא משום היסח הדעת. וכ"כ '''רבינו ירוחם''' (נתיב יט חלק ה' דף קעא סע'"ב) '''והטור''' (מד). | ולפי"ז תירצו תר"י את שיטת הרמב"ם, שבאמת הרמב"ם סובר שאין היסח הדעת אלא בשחוק וקלות ראש, ולכן שינת עראי בתפילין מותרת וליכא משום היסח הדעת. וכ"כ '''רבינו ירוחם''' (נתיב יט חלק ה' דף קעא סע'"ב) '''והטור''' (מד). | ||
'''וכעין זה כתב האו"ז''' (הל' תפילין תקפה). '''והביא דבריו המשנ"ב בבה"ל''' (מד ד"ה ישן בהם). | '''וכעין זה כתב האו"ז''' (הל' תפילין תקפה). '''והביא דבריו המשנ"ב בבה"ל''' (מד ד"ה ישן בהם). | ||
===דברי הרב שאגת אריה ודחייתם לכאורה=== | ===דברי הרב שאגת אריה ודחייתם לכאורה=== | ||
אומנם '''הרב שאגת אריה''' (ישנות סי' לט) דחה דבריהם '''עפ"י דברי הרמב"ן''' (תורת האדם עמ' קפח) והבין בדעת הרמב"ם | אומנם '''הרב שאגת אריה''' (ישנות סי' לט) דחה דבריהם '''עפ"י דברי הרמב"ן''' (תורת האדם עמ' קפח) והבין בדעת הרמב"ם שכל היסח הדעת אסור וכפשט לשון הרמב"ם "אפילו רגע אחד". | ||
ואם לחשך אדם לומר, היאך התיר הרמב"ם לישון שינת עראי בתפילין והא קי"ל אסור להסיח דעת מהם? | ואם לחשך אדם לומר, היאך התיר הרמב"ם לישון שינת עראי בתפילין והא קי"ל אסור להסיח דעת מהם? | ||
אלא שהשאג"א (מ) כתב ליישב דברי הגמ' והרמב"ם, ששיעור שינה האסורה שמביאה לידי היסח הדעת הוא כדי הילוך ק' אמה אבל יתר על כן אסור. ולכן מה שהתיר הרמב"ם לישון בתפילין שינת עראי הוא שינה מועטת הפחותה מכדי הילוך ק' אמה שבשיעור זה ליכא היסח הדעת ודו"ק. | אלא שהשאג"א (מ) כתב ליישב דברי הגמ' והרמב"ם, ששיעור שינה האסורה שמביאה לידי היסח הדעת הוא כדי הילוך ק' אמה אבל יתר על כן אסור. ולכן מה שהתיר הרמב"ם לישון בתפילין שינת עראי הוא שינה מועטת הפחותה מכדי הילוך ק' אמה שבשיעור זה ליכא היסח הדעת ודו"ק. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
והנה '''המשיב דבר''' (א ו) הביא שני ביאורים להסיח הדעת, האחד '''בשם המלבי"ם בארצות החיים''' (ארץ יהודה א והמאיר לארץ ב) שכתב שהיסח הדעת אינו אסור אלא בזמן שהתפילין בגלוי, ומש"ה פוסק הרמב"ם דשינת עראי אינו מותר בתפילין אלא א"כ הניח עליהם סודר. | והנה '''המשיב דבר''' (א ו) הביא שני ביאורים להסיח הדעת, האחד '''בשם המלבי"ם בארצות החיים''' (ארץ יהודה א והמאיר לארץ ב) שכתב שהיסח הדעת אינו אסור אלא בזמן שהתפילין בגלוי, ומש"ה פוסק הרמב"ם דשינת עראי אינו מותר בתפילין אלא א"כ הניח עליהם סודר. | ||
אך דחה שם דבריו בטענה דלפי"ז יוצא שהיסח הדעת הוא רק בתפילין של ראש וכן הקשה עליו מלשון הרמב"ם שם עי"ש. | אך דחה שם דבריו בטענה דלפי"ז יוצא שהיסח הדעת הוא רק בתפילין של ראש וכן הקשה עליו מלשון הרמב"ם שם עי"ש. | ||
ולכן פירש, שבאמת אין איסור עצמי בהיסח הדעת בתפילין אלא כול הטעם בהיסח הדעת הוא משום שבאותם רגעים כביכול אין תפילין עליו ולא מקיים את המצווה, ומבטל המצווה בשעה שיכול לקיימה, והוכיח כן מלשון הרמב"ם הנ"ל שכתב | ולכן פירש, שבאמת אין איסור עצמי בהיסח הדעת בתפילין אלא כול הטעם בהיסח הדעת הוא משום שבאותם רגעים כביכול אין תפילין עליו ולא מקיים את המצווה, ומבטל המצווה בשעה שיכול לקיימה, והוכיח כן מלשון הרמב"ם הנ"ל שכתב שמצטער "פטור מן התפילין" ולכאורה הוה ליה למימר שמצטער אסור בהנחת תפילין, משום שאין איסור עצמי רק פטור מהם מכיוון שאינו מקיים מצווה. '''וכעין זה כתב הרב פתחי תשובה בספרו אשי ישראל''' (שבת יב א). | ||
ונמצאנו למדים, דהיסח הדעת ברמב"ם הוא אפי' רגע קטן, אלא דמ"מ אין איסור עצמי בהיסח הדעת אלא שבאותם רגעים אינו מקיים את מצוות תפילין, ואתי שפיר היתר הרמב"ם בשינת עראי בתפילין. | ונמצאנו למדים, דהיסח הדעת ברמב"ם הוא אפי' רגע קטן, אלא דמ"מ אין איסור עצמי בהיסח הדעת אלא שבאותם רגעים אינו מקיים את מצוות תפילין, ואתי שפיר היתר הרמב"ם בשינת עראי בתפילין. | ||