הבדלים בין גרסאות בדף "היחס בין ריבית וגזל"

נוספו 95 בתים ,  16:05, 26 באפריל 2018
עדכון מראה מקום לגמ' בתמורה
מ (ביטל את ההגנה על היחס בין ריבית וגזל)
(עדכון מראה מקום לגמ' בתמורה)
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{עריכה|סיבה=צריך למחוק תגי HTML, ולעשות עריכה לשונית ומבנית לסוגיה}}
 
{{מקורות||סא א, סא ב|||}}
{{מקורות||סא א, סא ב|||}}


שורה 11: שורה 10:
== הקדמה ==
== הקדמה ==


הלוואת בריבית הם דבר חיוני לכלכלה, וכל הלוואה בבנק, משכנתא, תשלום בהקפה וכו' מלווה בתשלום נוסף על החוב, הנקרא ריבית.
הלוואות בריבית הם דבר חיוני לכלכלה, וכל הלוואה בבנק, משכנתא, תשלום בהקפה וכו' מלווה בתשלום נוסף על החוב, הנקרא ריבית.


על אף השימוש הנרחב של המשק בהלוואת בריבית, והצורך בו, התורה הדגישה את האיסור להלוות בריבית. בשני מקומות בתורה נכתב איסור זה:<br\>
על אף השימוש הנרחב של המשק בהלוואה בריבית, והצורך בו, התורה הדגישה את האיסור להלוות בריבית. בשני מקומות בתורה נכתב איסור זה:<br\>
'''בספר שמות''' (כב, כד) ''"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך"'',<br\>
'''בספר שמות''' (כב, כד) ''"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך"'',<br\>
'''ובספר ויקרא''' (כה, לה-לז) ''"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך: אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך: את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך"''
'''ובספר ויקרא''' (כה, לה-לז) ''"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך: אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך: את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך"''
שורה 121: שורה 120:
הגמרא התעסקה בחפץ של ריבית שנמצא בעין שלגביו יש לשאול אם יש ייאוש ושינוי רשות. מה שהגמרא לא שאלה זה מה יהיה הדין אם החפץ לא בעין - האם חל חיוב דמים? בגזל יש השבת דמים אף שקנה את החפץ, אך מה יהיה הדין בריבית?  
הגמרא התעסקה בחפץ של ריבית שנמצא בעין שלגביו יש לשאול אם יש ייאוש ושינוי רשות. מה שהגמרא לא שאלה זה מה יהיה הדין אם החפץ לא בעין - האם חל חיוב דמים? בגזל יש השבת דמים אף שקנה את החפץ, אך מה יהיה הדין בריבית?  


'''הגמ' בתמורה''' (ד ע"א) לכאורה עסוקה באותה שאלה – חובת השבת הריבית מצד חדש: אי עביד לא מהני- כשאדם שעשה דבר שהתורה אסרה, האם זה מבטל את החלות? ברור שריבית נאסרה כי הלוואה בריבית יוצרת חיוב ממון, אך כעת אחרי שהתורה אסרה האם התבטל גם חיוב הממון? נחלקו בכך אביי ורבא: לדעת אביי מהני ולדעת רבא לא מהני. <br\>
'''הגמ' בתמורה''' (ו ע"א) לכאורה עסוקה באותה שאלה – חובת השבת הריבית מצד חדש: אי עביד לא מהני- כשאדם שעשה דבר שהתורה אסרה, האם זה מבטל את החלות? ברור שריבית נאסרה כי הלוואה בריבית יוצרת חיוב ממון, אך כעת אחרי שהתורה אסרה האם התבטל גם חיוב הממון? נחלקו בכך אביי ורבא: לדעת אביי מהני ולדעת רבא לא מהני. <br\>
הגמ' שם דנה על השבת ריבית, שלכאורה אם צריך להחזיר משמע שאי עביד לא מהני, אף שהלווה רצה לתת את הריבית המלווה לא נהיה בעלים על הממון. זה לא מטעם נתינה בטעות כדברי התוס' בב"ק, אלא הטעם זה משום 'אי עביד לא מהני' – בנתינת הריבית לא נוצר חוב, לא עברה הבעלות וממילא זה גזול ביד המלווה וצריך להחזיר את החפץ, וממילא אם זה לא בעין צריך להחזיר דמים.  
הגמ' שם דנה על השבת ריבית, שלכאורה אם צריך להחזיר משמע שאי עביד לא מהני, אף שהלווה רצה לתת את הריבית המלווה לא נהיה בעלים על הממון. זה לא מטעם נתינה בטעות כדברי התוס' בב"ק, אלא הטעם זה משום 'אי עביד לא מהני' – בנתינת הריבית לא נוצר חוב, לא עברה הבעלות וממילא זה גזול ביד המלווה וצריך להחזיר את החפץ, וממילא אם זה לא בעין צריך להחזיר דמים.  


משתמש אלמוני