הבדלים בין גרסאות בדף "הטמנה בכלי שני והטמנת צונן"

מ
אין תקציר עריכה
מ
 
שורה 5: שורה 5:
==היתר הטמנת צונן וכלי שני==
==היתר הטמנת צונן וכלי שני==


איתא במשנה (שבת ד ב) ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת. וכן בגמרא (שבת נא א) אמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן. ושם מבואר דקמ"ל שאף דבר שדרכו להטמין שרי, דמהמשנה לא שמעינן אלא בדבר שאין דרכו להטמין.
איתא ב'''משנה''' (שבת ד ב) ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת. וכן ב'''גמרא''' (שבת נא א) אמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן. ושם מבואר דקמ"ל שאף דבר שדרכו להטמין שרי, דמהמשנה לא שמעינן אלא בדבר שאין דרכו להטמין.


ובברייתא (נא א) איתא בשם רשב"ג דלא אסרו הטמנה אלא באותו מיחם, אבל פינהו ממיחם למיחם מותר. וכן הוא בתוספתא (שבת ד יב) דלא אסרו להטמין אלא במיחם שחיממו בו מער"ש, אבל מפנה הוא לתוך מיחם או לתוך קיתון אחר ומטמין. <br/>
וב'''ברייתא''' (נא א) איתא בשם רשב"ג דלא אסרו הטמנה אלא באותו מיחם, אבל פינהו ממיחם למיחם מותר. וכן הוא בתוספתא (שבת ד יב) דלא אסרו להטמין אלא במיחם שחיממו בו מער"ש, אבל מפנה הוא לתוך מיחם או לתוך קיתון אחר ומטמין. <br/>
ואת דברי המשנה שאמרה להתיר למלא קיתון ולהטמין, היה אפשר לבאר דבאה להתיר כלי שני, וכעין דברי התוספתא. אבל בגמרא מבואר שלמדה דבאה להתיר הטמנת צונן, וכוונת המשנה שממלא את הקיתון בצונן. <br/>
ואת דברי המשנה שאמרה להתיר למלא קיתון ולהטמין, היה אפשר לבאר דבאה להתיר כלי שני, וכעין דברי התוספתא. אבל בגמרא מבואר שלמדה דבאה להתיר הטמנת צונן, וכוונת המשנה שממלא את הקיתון בצונן. <br/>
ואף שבברייתא ובתוספתא נאמר בשם רשב"ג, נראה דלית מאן דפליג בהא. וכן פסקו כל הפוסקים.
ואף שבברייתא ובתוספתא נאמר בשם רשב"ג, נראה דלית מאן דפליג בהא. וכן פסקו כל הפוסקים.
שורה 41: שורה 41:


[[קטגוריה:הטמנה]]
[[קטגוריה:הטמנה]]
[[קטגוריה:שבת נא.]]
[[קטגוריה:שבת פרק ד]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רנז]]