9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בקריאת המגילה והכשרים לקרותה"
אין תקציר עריכה
(←קטן) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מגילה ד ב, ערכין ב ב, ג א||מגילה וחנוכה א א-ב|אורח חיים תרפט א-ו}} | {{מקורות||מגילה ד ב, ערכין ב ב, ג א||מגילה וחנוכה א א-ב|אורח חיים תרפט א-ו}} | ||
מיהם החייבים בקריאת המגילה, ומי כשר להוציא אחרים ידי חובה. | מיהם החייבים בקריאת המגילה, ומי כשר להוציא אחרים ידי חובה. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
=== שיטת רש"י וסייעתו === | === שיטת רש"י וסייעתו === | ||
'''רש"י''' (ערכין ג א) לא התייחס לתוספתא כלל, וכתב בפשיטות שנשים חייבות בקריאת מגילה וכשרותלקרותה, ואף מוציאות הן את הזכרים ידי חובתם. | '''רש"י''' (ערכין ג א) לא התייחס לתוספתא כלל, וכתב בפשיטות שנשים חייבות בקריאת מגילה וכשרותלקרותה, ואף מוציאות הן את הזכרים ידי חובתם. | ||
<BR/>כן היא גם דעת ה'''ריא"ז''', מובא ב'''שלטי גיבורים''' (מגילה ב ב ד"ה נשים). | <BR/>כשיטת רש"י שנשים מוציאות אנשים, כן היא גם דעת ה'''ריא"ז''', מובא ב'''שלטי גיבורים''' (מגילה ב ב ד"ה נשים), '''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ב). | ||
<BR/>ב'''מגיד משנה''' כתב שנראה שכן היא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מגילה א א). | <BR/>ב'''מגיד משנה''' כתב שנראה שכן היא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מגילה א א). | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ד א) סובר שנשים מוציאות אנשים, אלא שכתב שאין זה לכבוד הציבור והן בכלל מארה. | <BR/>גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ד א) סובר שנשים מוציאות אנשים, אלא שכתב שאין זה לכבוד הציבור והן בכלל מארה. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
כדברי בעל הלכות גדולות פסק גם ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט), שנשים חייבות רק לשמוע מגילה ולא לקרוא, והוסיף שנשים [[ברכות קריאת המגילה|תברכנה 'על משמע מגילה']] אפילו קוראות לעצמן. והובאו דבריו ב'''מרדכי''' (מגילה א תשעט). | כדברי בעל הלכות גדולות פסק גם ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט), שנשים חייבות רק לשמוע מגילה ולא לקרוא, והוסיף שנשים [[ברכות קריאת המגילה|תברכנה 'על משמע מגילה']] אפילו קוראות לעצמן. והובאו דבריו ב'''מרדכי''' (מגילה א תשעט). | ||
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ב) מובא בשם '''בעל הדברות''' טעם אחר שנשים אינן מוציאות אנשים, משום 'קול באישה ערוה'. | |||
סיוע לשיטת בעל הלכות גדולות נמצא ב'''ספר הזוהר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53708&st=&pgnum=267&hilite= (חדש רות כה ב ד"ה ואמר רבי אבא)], שם מפורש שנשים חייבות במקרא מגילה אבל אינן קוראות לאחרים. | סיוע לשיטת בעל הלכות גדולות נמצא ב'''ספר הזוהר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53708&st=&pgnum=267&hilite= (חדש רות כה ב ד"ה ואמר רבי אבא)], שם מפורש שנשים חייבות במקרא מגילה אבל אינן קוראות לאחרים. | ||
=== | === צירוף נשים לעשרה === | ||
כתב בעל '''העיטור''' (מגילה קי א) שמסתבר הדבר, שכשם שנשים מזמנות לעצמן בברכת המזון ואינן מצטרפות לזימון של אנשים, כך לענין קריאת המגילה, אינן מצטרפות לכתחילה. | כתב בעל '''העיטור''' (מגילה קי א) שמסתבר הדבר, שכשם שנשים מזמנות לעצמן בברכת המזון ואינן מצטרפות לזימון של אנשים, כך לענין קריאת המגילה, אינן מצטרפות לכתחילה. | ||
<BR/>נראה בדבריו שהוא סובר כדעת רש"י שנשים חייבות בקריאת המגילה, אלא שמסייג הוא ואומר שעל כל פנים, לעניין צירוף למנין אינן מצטרפות. | <BR/>נראה בדבריו שהוא סובר כדעת רש"י שנשים חייבות בקריאת המגילה, אלא שמסייג הוא ואומר שעל כל פנים, לעניין צירוף למנין אינן מצטרפות. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף מגילה ו ב ד"ה מתני') הביא דבריו וכתב עליהם, שאי אפשר לומר כן, כי היאך הן מוציאות אחרים ידי חובתן והן עצמן אינן מצטרפות, ולא דמי לברכת הזמון ששם אינן מוציאות את האנשים. והוסיף שאף שבדרך כלל חיישינן לפריצותא, הכא לא חיישינן כיון שאין צירופן ניכר, מפני שקריאתה לרבים כקריאתה ליחיד, מה שאין כן בזימון. ובאמת בזימון אם יש שלושה מלבד הנשים, מצטרפות הנשים לזימון, שכל שאין ניכר הדבר בברכה, לא חיישינן לפריצותא. כדברים אלו העתיק גם ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה וכיון). | ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף מגילה ו ב ד"ה מתני') הביא דבריו וכתב עליהם, שאי אפשר לומר כן, כי היאך הן מוציאות אחרים ידי חובתן והן עצמן אינן מצטרפות, ולא דמי לברכת הזמון ששם אינן מוציאות את האנשים. והוסיף שאף שבדרך כלל חיישינן לפריצותא, הכא לא חיישינן כיון שאין צירופן ניכר, מפני שקריאתה לרבים כקריאתה ליחיד, מה שאין כן בזימון. ובאמת בזימון אם יש שלושה מלבד הנשים, מצטרפות הנשים לזימון, שכל שאין ניכר הדבר בברכה, לא חיישינן לפריצותא. כדברים אלו העתיק גם ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה וכיון). | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (ג) כתב לתרץ דברי בעל העיטור, שהוא סובר ש[[נשים מוציאות אנשים ידי חובה בברכת המזון]], וכדעת הראב"ד. ואעפ"כ אינן מצטרפות לזימון משום פריצותא, וה"ה הכא דאינן מצטרפות משום פריצותא. | <BR/>ב'''בית חדש''' (ג) כתב לתרץ דברי בעל העיטור, שהוא סובר ש[[נשים מוציאות אנשים ידי חובה בברכת המזון]], וכדעת הראב"ד. ואעפ"כ אינן מצטרפות לזימון משום פריצותא, וה"ה הכא דאינן מצטרפות משום פריצותא. | ||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ב) כתב שאף שמוציאות את האנשים, אין ראוי לצרף נשים לעשרה, שכל מקום שהצריכו עשרה, אנשים בעינן. | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
| שורה 47: | שורה 49: | ||
ה'''לבוש''' (ב) פסק כהרמ"א שנשים לא יכולות להוציא אנשים ידי חובה, וכתב הטעם דלא אלימא חובתייהו להוציא אנשים. | ה'''לבוש''' (ב) פסק כהרמ"א שנשים לא יכולות להוציא אנשים ידי חובה, וכתב הטעם דלא אלימא חובתייהו להוציא אנשים. | ||
<BR/>אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב טעם אחר, שפסולות מפני כבוד הציבור. אמנם הוסיף שגם את היחיד אינן מוציאות דלא פלוג חכמים. וב'''ערוך השלחן''' (ה) וב'''משנה ברורה''' (ז) הביאו לשני הטעמים. | <BR/>אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב טעם אחר, שפסולות מפני כבוד הציבור. אמנם הוסיף שגם את היחיד אינן מוציאות דלא פלוג חכמים. וב'''ערוך השלחן''' (ה) וב'''משנה ברורה''' (ז) הביאו לשני הטעמים. | ||
<BR/> | <BR/>וב'''כף החיים''' סופר (יג) הזכיר טעמו של בעל הדברות משום 'קול באשה ערוה', וכתב שלדעת רש"י ודעימיה, י"ל שסבירא להו שאין קול באשה ערוה אלא בקול של שיר. | ||
אבל בספר '''מטה יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7930&st=&pgnum=108&hilite= (א)] כתב שדעת מרן כדעה ראשונה, מדסתם כדעה זו, ורק אחר כך הביא דעת היש אומרים. וכן הביא בשם '''מקראי קודש''' אבולעפיא. ודחו דברי הפר"ח. גם בספר '''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15229&st=&pgnum=339 (ב)] מערער על דברי הפר"ח, ונראה שסובר בדעת מרן כדעה ראשונה. | ב'''עולת שבת''' (ב) כתב בדעת השלחן ערוך שאין האשה מוציאה את האיש, שהרי להלן סעיף ג' פסק שטומטום אפילו את מינו אינו מוציא משום ספיקא, ואם נשים מוציאות למה לא יוציא את מינו. אך ב'''אליה רבה''' (ב) כתב דלא קשיא מידי, שכבר בב"י כתב שאף לשיטת רש"י שנשים מוציאות, טומטום אינו מוציא דדבר הניכר בעינן. אך למעשה הכריע האליה רבה כהלבוש והמג"א. | ||
<BR/>כן צידד גם ה'''פרי חדש''' מכח התוספתא לומר כן בדעת מרן ופסק כן להלכה. | |||
<BR/>אבל בספר '''מטה יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7930&st=&pgnum=108&hilite= (א)] כתב שדעת מרן כדעה ראשונה, מדסתם כדעה זו, ורק אחר כך הביא דעת היש אומרים. וכן הביא בשם '''מקראי קודש''' אבולעפיא. ודחו דברי הפר"ח. גם בספר '''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15229&st=&pgnum=339 (ב)] מערער על דברי הפר"ח, ונראה שסובר בדעת מרן כדעה ראשונה. וכן משמע ב'''כף החיים''' (יב) בדעת מרן. | |||
=== קריאה לנשים בבית הכנסת או בבית === | |||
ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) תמה היאך נשים יוצאות ידי חובה בשמיעת המגילה מעזרת הנשים, והרי אינן שומעות כלל משם. לכן כתב כהמג"א, שעדיף לקרוא להן בבית, וכמפורש בירושלמי (ב ה). ועוד הוסיף להלן (ו) שאשה השומעת מעזרת נשים ראוי שתהיה לה מגילה כשרה, ותשמע הברכה מהש"ץ ותקרא בלחש לעצמה. ולפני הבתולות יקרא האיש בלא ברכה. | ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) תמה היאך נשים יוצאות ידי חובה בשמיעת המגילה מעזרת הנשים, והרי אינן שומעות כלל משם. לכן כתב כהמג"א, שעדיף לקרוא להן בבית, וכמפורש בירושלמי (ב ה). ועוד הוסיף להלן (ו) שאשה השומעת מעזרת נשים ראוי שתהיה לה מגילה כשרה, ותשמע הברכה מהש"ץ ותקרא בלחש לעצמה. ולפני הבתולות יקרא האיש בלא ברכה. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (א) הביא לדברי הפמ"ג דתמוה היאך נשים יי"ח בעזרת הנשים שא"א לשמוע שם כדין. | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (א) הביא לדברי הפמ"ג דתמוה היאך נשים יי"ח בעזרת הנשים שא"א לשמוע שם כדין. | ||
=== קריאה לנשים על ידי אשה === | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ו) על פי ה'''זוהר''' חדש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53708&st=&pgnum=267&hilite= (רות כה ב)], שנשים לא תקראנה לעצמן, אלא תשמענה מאיש. ואמנם בזוהר שלפנינו לא כתוב שלא תקראנה לעצמן, אלא רק שלא יכולות להוציא אנשים. והעיר על זה ב'''חיי אדם''' (ג קנה יא), אמנם לדינא הסכים שלכתחילה לא תקרא לעצמה, אלא אם אין מי שיקרא לפניה שאז תקרא לעצמה, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (ח), וחיזק דבריו ב'''שער הציון''' (טז). | |||
ב'''קרבן נתנאל''' (א ד ס) כתב שאף שמעיקר הדין לפי בה"ג יכולה אשה להוציא חברתה, מ"מ כשקוראות נשים רבות יחד, אין קריאת אשה מוציאתן ידי חובתן, דזילא בהו מילתא. והביא דבריו ב'''שער הציון''' (טו). | ב'''קרבן נתנאל''' (א ד ס) כתב שאף שמעיקר הדין לפי בה"ג יכולה אשה להוציא חברתה, מ"מ כשקוראות נשים רבות יחד, אין קריאת אשה מוציאתן ידי חובתן, דזילא בהו מילתא. והביא דבריו ב'''שער הציון''' (טו). | ||
== | == טומטום ואנדרוגינוס == | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
== עבדים == | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
=== חציו עבד וחציו בן חורין === | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
== קטנים == | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
=== להוציא אחרים === | === להוציא אחרים === | ||
ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט) הסתפק אם קטן יכול להוציא נשים ידי חובתן, שכיון ששניהם אינם חייבים אלא בשמיעה, מוציא, או דלמא אינם חייבים בשווה. | ה'''ראבי"ה''' (מגילה תקסט) הסתפק אם קטן יכול להוציא נשים ידי חובתן, שכיון ששניהם אינם חייבים אלא בשמיעה, מוציא, או דלמא אינם חייבים בשווה. | ||
== חרש ושוטה == | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||
[[קטגוריה:מגילה ד.]] | [[קטגוריה:מגילה ד.]] | ||