9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החייבים בקריאת המגילה והכשרים לקרותה"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== שיטת רש"י וסייעתו === | === שיטת רש"י וסייעתו === | ||
'''רש"י''' (ערכין ג א) לא התייחס לתוספתא כלל, וכתב בפשיטות שנשים חייבות בקריאת מגילה וכשרותלקרותה, ואף מוציאות הן את הזכרים ידי חובתם. | '''רש"י''' (ערכין ג א) לא התייחס לתוספתא כלל, וכתב בפשיטות שנשים חייבות בקריאת מגילה וכשרותלקרותה, ואף מוציאות הן את הזכרים ידי חובתם. | ||
<BR/>כן היא גם דעת ה'''ריא"ז''', מובא ב'''שלטי גיבורים''' (מגילה ב ב ד"ה נשים). | <BR/>כן היא גם דעת ה'''ריא"ז''', מובא ב'''שלטי גיבורים''' (מגילה ב ב ד"ה נשים). | ||
<BR/>ב'''מגיד משנה''' כתב שנראה שכן היא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מגילה א א). | <BR/>ב'''מגיד משנה''' כתב שנראה שכן היא גם דעת ה'''רמב"ם''' (מגילה א א). | ||
<BR/>גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ד א) סובר שנשים מוציאות אנשים, אלא שכתב שאין זה לכבוד הציבור והן בכלל מארה. | |||
ביישוב דעת רש"י עם התוספתא, כתב ה'''בית חדש''' (תרפט ב) שצ"ל שסיפא דתוספתא משבשתא היא. וכן כתב ה'''גר"א''' (תרפט ב ד"ה ויש אומרים), והגמרא פליג אתוספתא. | ביישוב דעת רש"י עם התוספתא, כתב ה'''בית חדש''' (תרפט ב) שצ"ל שסיפא דתוספתא משבשתא היא. וכן כתב ה'''גר"א''' (תרפט ב ד"ה ויש אומרים), והגמרא פליג אתוספתא. | ||
<BR/>ובאמת שנמצא כן מפורש ב'''רשב"א''' (ד א ד"ה ואמר) וב'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ונראין הדברים), שכתב שהתוספתא משובשת, ואינה סוברת כלל טעמא דאף הן היו באותו הנס. | |||
=== שיטת בעל הלכות גדולות === | === שיטת בעל הלכות גדולות === | ||
אמנם '''בעל הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=468 (יט הלכות מגילה ד"ה תנו רבנן)] הביא את התוספתא במגילה להלכה, אך הבין שאין היא סותרת את הגמרא, שאף שנשים ועבדים וקטנים פטורים ממקרא מגילה כדברי התוספתא, מכל מקום חייבים הם בשמיעתה, לפי שאף הם היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד, ולכן הכל חייבים לשומעה. והובאו דבריו ב'''תוספות''' (ערכין ג א ד"ה לאתויי), ומשמע שסבירא להו כוותיה. | אמנם '''בעל הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=468 (יט הלכות מגילה ד"ה תנו רבנן)] הביא את התוספתא במגילה להלכה, אך הבין שאין היא סותרת את הגמרא, שאף שנשים ועבדים וקטנים פטורים ממקרא מגילה כדברי התוספתא, מכל מקום חייבים הם בשמיעתה, לפי שאף הם היו בספק להשמיד ולהרוג ולאבד, ולכן הכל חייבים לשומעה. והובאו דבריו ב'''תוספות''' (ערכין ג א ד"ה לאתויי), ומשמע שסבירא להו כוותיה. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א ד) הביא גם הוא דברי רש"י ודברי בה"ג, וכתב שיש ליישב דעת בה"ג עם הגמרא בערכין, שאמרה 'לאתויי נשים', שאין הכוונה שיוציאו אחרים כמו שאר המנויים בברייתא, אלא שלא נימא שנשים אינן יוצאות אלא בקריאת האנשים, קמ"ל דיכולה אשה מוציאה חברתה | <BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א ד) הביא גם הוא דברי רש"י ודברי בה"ג, וכתב שיש ליישב דעת בה"ג עם הגמרא בערכין, שאמרה 'לאתויי נשים', שאין הכוונה שיוציאו אחרים כמו שאר המנויים בברייתא, אלא שלא נימא שנשים אינן יוצאות אלא בקריאת האנשים, קמ"ל דיכולה אשה מוציאה חברתה וכן הוא ב'''תוספות''' (מגילה ד א), וכן כתב לתרץ ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעט). אבל ה'''רשב"א''' (מגילה ד א ד"ה ואמר) דחה ראיה זו, שהרי לגבי טומטום ואנדרוגינוס כבר אמרה התוספתא שחייבים ואינם מוציאים, אז פשיטא שכשאמרה לגבי נשים ועבדים וקטנים שהם פטורים, לגמרי קאמר. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפט ד"ה ומ"ש רבנו בשם בה"ג) כתב שדעת הרא"ש נוטה כדעת בה"ג. | |||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה נשים) הביא שתי הדעות, וכתב שדברי בה"ג אינם מחוורים, אבל ראוי לחוש לדבריו ולהחמיר. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה נשים) הביא שתי הדעות, וכתב שדברי בה"ג אינם מחוורים, אבל ראוי לחוש לדבריו ולהחמיר. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים תרפט) הביא שתי הדעות ולא הכריע. | ה'''טור''' (אורח חיים תרפט) הביא שתי הדעות ולא הכריע. | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
<BR/>נראה בדבריו שהוא סובר כדעת רש"י שנשים חייבות בקריאת המגילה, אלא שמסייג הוא ואומר שעל כל פנים, לעניין צירוף למנין אינן מצטרפות. | <BR/>נראה בדבריו שהוא סובר כדעת רש"י שנשים חייבות בקריאת המגילה, אלא שמסייג הוא ואומר שעל כל פנים, לעניין צירוף למנין אינן מצטרפות. | ||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף מגילה ו ב ד"ה מתני') הביא דבריו וכתב עליהם, שאי אפשר לומר כן, כי היאך הן מוציאות אחרים ידי חובתן והן עצמן אינן מצטרפות, ולא דמי לברכת הזמון ששם אינן מוציאות את האנשים. והוסיף שאף שבדרך כלל חיישינן לפריצותא, הכא לא חיישינן כיון שאין צירופן ניכר, מפני שקריאתה לרבים כקריאתה ליחיד, מה שאין כן בזימון. ובאמת בזימון אם יש שלושה מלבד הנשים, מצטרפות הנשים לזימון, שכל שאין ניכר הדבר בברכה, לא חיישינן לפריצותא. | ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף מגילה ו ב ד"ה מתני') הביא דבריו וכתב עליהם, שאי אפשר לומר כן, כי היאך הן מוציאות אחרים ידי חובתן והן עצמן אינן מצטרפות, ולא דמי לברכת הזמון ששם אינן מוציאות את האנשים. והוסיף שאף שבדרך כלל חיישינן לפריצותא, הכא לא חיישינן כיון שאין צירופן ניכר, מפני שקריאתה לרבים כקריאתה ליחיד, מה שאין כן בזימון. ובאמת בזימון אם יש שלושה מלבד הנשים, מצטרפות הנשים לזימון, שכל שאין ניכר הדבר בברכה, לא חיישינן לפריצותא. כדברים אלו העתיק גם ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה וכיון). | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (ג) כתב לתרץ דברי בעל העיטור, שהוא סובר ש[[נשים מוציאות אנשים ידי חובה בברכת המזון]], וכדעת הראב"ד. ואעפ"כ אינן מצטרפות לזימון משום פריצותא, וה"ה הכא דאינן מצטרפות משום פריצותא. | <BR/>ב'''בית חדש''' (ג) כתב לתרץ דברי בעל העיטור, שהוא סובר ש[[נשים מוציאות אנשים ידי חובה בברכת המזון]], וכדעת הראב"ד. ואעפ"כ אינן מצטרפות לזימון משום פריצותא, וה"ה הכא דאינן מצטרפות משום פריצותא. | ||