9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
אין תקציר עריכה
| (12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ד ב|שבת נא א||שבת ד ד|אורח חיים רנז ד}} | |||
אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא. | אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
וה'''סמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20520&hilite=361854f3-8f74-435a-aa7e-7fab0c172586&st=%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A0%D7%94&pgnum=68 (לא תעשה סא)], הביא שתי הדעות ולבסוף הכריע '''מהירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=27e06749-9c16-4b9d-a82d-dd208b1c970f&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%93&pgnum=65 (שבת ד ג)] כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב "נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה", משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. וכן הביא גם '''ההגהות מיימוניות''' (שבת ד ב) שתי הדעות, ומשמע שנוטה לדעת הסמ"ג. <br/> | וה'''סמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20520&hilite=361854f3-8f74-435a-aa7e-7fab0c172586&st=%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A0%D7%94&pgnum=68 (לא תעשה סא)], הביא שתי הדעות ולבסוף הכריע '''מהירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=27e06749-9c16-4b9d-a82d-dd208b1c970f&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%93&pgnum=65 (שבת ד ג)] כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב "נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה", משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. וכן הביא גם '''ההגהות מיימוניות''' (שבת ד ב) שתי הדעות, ומשמע שנוטה לדעת הסמ"ג. <br/> | ||
אמנם לפי הגירסה שלפנינו בירושלמי, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא [וכן העיר גם | אמנם לפי הגירסה שלפנינו בירושלמי, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא [וכן העיר גם בערוך השלחן (כ)]. גם '''בב"י''' (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כהסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם. <BR/> | ||
ועיין '''בב"ח''' (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי. | ועיין '''בב"ח''' (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
'''השלחן ערוך''' (רנז ד) כתב כפי הכרעתו בב"י, שמותר להחזיר את הכיסוי אם נתגלה משחשיכה, ולא הזכיר ההיתר בנתגלה מבעוד יום. <br/> | '''השלחן ערוך''' (רנז ד) כתב כפי הכרעתו בב"י, שמותר להחזיר את הכיסוי אם נתגלה משחשיכה, ולא הזכיר ההיתר בנתגלה מבעוד יום. <br/> | ||
אמנם ה'''מגן אברהם''' (יב) הזכיר שהב"ח מיקל בזה, וכן הסכים '''אליה רבה''' (יג), אבל ה'''משנה ברורה''' (כה) הכריע כסתימת השלחן ערוך, וכתב הטעם דהוי ליה כמטמין לכתחילה בשבת [וע' לעיל מש"כ בשם המאירי]. והסביר את הכרעתו ב'''שער הציון''' (כד) לפי שכן מפורש בירושלמי, וכן משמע דעת הגר"א, וכ"פ השלחן עצי שטים והגר"ז, וכן הוא גם דעת ה'''לבוש'''. | אמנם ה'''מגן אברהם''' (יב) הזכיר שהב"ח מיקל בזה, וכן הסכים '''אליה רבה''' (יג), וב'''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כ)] נראה שלא הכריע בזה, אבל ה'''משנה ברורה''' (כה) הכריע כסתימת השלחן ערוך, וכתב הטעם דהוי ליה כמטמין לכתחילה בשבת [וע' לעיל מש"כ בשם המאירי]. והסביר את הכרעתו ב'''שער הציון''' (כד) לפי שכן מפורש בירושלמי [זה דווקא לסמ"ג והב"י, אבל לגירסה שלפנינו ליכא ראיה כנ"ל], וכן משמע דעת הגר"א, וכ"פ השלחן עצי שטים והגר"ז, וכן הוא גם דעת ה'''לבוש'''. וע"ע '''בשער הציון''' (כה) שכתב שבגילהו בידיים אפילו על דעת לכסותו משחשיכה ושכח, גם הב"ח מודה דאסור. וצ"ע דבב"ח משמע להיתרא בכה"ג, וכן הבין דברי הב"ח גם '''במחצית השקל''' (יב). | ||
<h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | <h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
הרמב"ם (שבת ד ד) כתב כעין לשון המשנה "ונתגלו" וקשה להכריע מדבריו אם הוא בדווקא, אבל נראה דגם הוא מודה לכה"פ לדברי המאירי דאם גילהו בידיים ע"מ ליטול מן התבשיל ולהחזיר הכיסוי, מותר. | הרמב"ם (שבת ד ד) כתב כעין לשון המשנה "ונתגלו" וקשה להכריע מדבריו אם הוא בדווקא, אבל נראה דגם הוא מודה לכה"פ לדברי המאירי דאם גילהו בידיים ע"מ ליטול מן התבשיל ולהחזיר הכיסוי, מותר. | ||
'''בשלחן ערוך''' גם כן העתיק לשון המשנה "ונתגלה" שמותר להחזיר. אבל כתבו הט"ז (ד) והגר"א דה"ה גילה בידיים מותר, והא דכתב נתגלה לאפוקי מבעוד יום דאסור אפילו בנתגלה מאליו. ומשמע בדבריהם שמשחשיכה אפילו גילה שלא ע"מ להחזיר מותר. וכן כתבו להדיא הגר"ז (ח) וערוה"ש (כ) והמשנ"ב (כה). אבל עיין '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''' [ומשמע דאסור מדינא]. ולפלא שלא הזכירוהו הפוסקים. | '''בשלחן ערוך''' גם כן העתיק לשון המשנה "ונתגלה" שמותר להחזיר. אבל כתבו הט"ז (ד) והגר"א דה"ה גילה בידיים מותר, והא דכתב נתגלה לאפוקי מבעוד יום דאסור אפילו בנתגלה מאליו. ומשמע בדבריהם שמשחשיכה אפילו גילה שלא ע"מ להחזיר מותר. וכן כתבו להדיא הגר"ז (ח) וערוה"ש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כ)] והמשנ"ב (כה). אבל עיין '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''' [ומשמע דאסור מדינא]. ולפלא שלא הזכירוהו הפוסקים. | ||
ועיין '''בגר"ז''' (ח) '''ובמשנ"ב''' (כה) שכתבו שאפילו לכתחילה יכול לגלותו ולחזור ולכסותו, והמ"ב הוכיח כן מהיתר [[#החלפת כיסוי|החלפה]]. ובאמת שדבר זה אינו מפורש בראשונים, שגם מי שהתיר בגילה שלא ע"מ להחזיר, לא כתב שמותר לכתחילה לגלותו, ואפשר היה לומר שכל ההיתר הוא רק בגילה כבר, או שמגלה ע"מ לחזור ולכסותו מיד, וגם היתר ההחלפה הוא בכה"ג שמסיר ע"מ לחזור ולכסות מיד, אבל אין היתר לכתחילה לגלות לזמן מרובה. ואפשר שגם הגר"ז והמ"ב לא התכוונו להתיר לכתחילה אלא לגלותו ע"מ לכסותו מיד. וצ"ת. | ועיין '''בגר"ז''' (ח) '''ובמשנ"ב''' (כה) שכתבו שאפילו לכתחילה יכול לגלותו ולחזור ולכסותו, והמ"ב הוכיח כן מהיתר [[#החלפת כיסוי|החלפה]]. ובאמת שדבר זה אינו מפורש בראשונים, שגם מי שהתיר בגילה שלא ע"מ להחזיר, לא כתב שמותר לכתחילה לגלותו, ואפשר היה לומר שכל ההיתר הוא רק בגילה כבר, או שמגלה ע"מ לחזור ולכסותו מיד, וגם היתר ההחלפה הוא בכה"ג שמסיר ע"מ לחזור ולכסות מיד, אבל אין היתר לכתחילה לגלות לזמן מרובה. ואפשר שגם הגר"ז והמ"ב לא התכוונו להתיר לכתחילה אלא לגלותו ע"מ לכסותו מיד. וצ"ת. | ||
| שורה 57: | שורה 59: | ||
וה'''קרבן נתנאל''' (ג) כתב בדרך אחרת לתרץ דברי הרא"ש, דודאי פשיטא ליה שאפשר להחזיר הכיסוי שהסיר, ומשנה מפורשת היא לעיל 'וחכמים אומרים נוטל ומחזיר', אלא שיש לחלק בין כשהסיר את הכיסוי '''על דעת''' להחזירו, לבין כשהסיר את הכיסוי '''שלא על דעת''' להחזירו. הברייתא איירי שמסיר את הכיסוי ע"מ להחזירו [דומיא דמחליף], ובזה ת"ק מודה שמותר אם מחזיר אותו כיסוי, שלא אסר אלא להחליף לכיסוי אחר. אבל המשנה איירי בהסיר הכיסוי שלא ע"מ לכסותו, דומיא דנתגלה מעצמו, וזה ודאי לת"ק דברייתא אסור אפי' בגילה משחשיכה [דודאי חמור הוא ממחליף]. וא"כ זה דלא כמו שפירש ר"י במתני' ששרי להחזיר הכיסוי אף אם גילהו משחשיכה שלא על דעת לכסותו. ולכן כתב הרא"ש שלפירוש ר"י שת"ק פליג ארשב"ג צריך לפרש דמתני' איירי בנתגלה מעצמו, ודלא כמו שפירש ר"י במשנה.<br/> | וה'''קרבן נתנאל''' (ג) כתב בדרך אחרת לתרץ דברי הרא"ש, דודאי פשיטא ליה שאפשר להחזיר הכיסוי שהסיר, ומשנה מפורשת היא לעיל 'וחכמים אומרים נוטל ומחזיר', אלא שיש לחלק בין כשהסיר את הכיסוי '''על דעת''' להחזירו, לבין כשהסיר את הכיסוי '''שלא על דעת''' להחזירו. הברייתא איירי שמסיר את הכיסוי ע"מ להחזירו [דומיא דמחליף], ובזה ת"ק מודה שמותר אם מחזיר אותו כיסוי, שלא אסר אלא להחליף לכיסוי אחר. אבל המשנה איירי בהסיר הכיסוי שלא ע"מ לכסותו, דומיא דנתגלה מעצמו, וזה ודאי לת"ק דברייתא אסור אפי' בגילה משחשיכה [דודאי חמור הוא ממחליף]. וא"כ זה דלא כמו שפירש ר"י במתני' ששרי להחזיר הכיסוי אף אם גילהו משחשיכה שלא על דעת לכסותו. ולכן כתב הרא"ש שלפירוש ר"י שת"ק פליג ארשב"ג צריך לפרש דמתני' איירי בנתגלה מעצמו, ודלא כמו שפירש ר"י במשנה.<br/> | ||
ועיין עוד '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט גם בדעת ר"י שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''', ודלא כהקרבן נתנאל. ומ"מ נראה דלהלכה הקרב"נ סובר שמותר להחזיר אף בשלא היה בדעתו לכך בשעת הסרה, וכסתימת הפוסקים שכתבנו [[#מתגלה מאליו או גילהו בידיים|לעיל]], שכן לדעת הרא"ש שהלכה כרשב"ג [דלא פליג את"ק] מותר אף להחליף, וא"כ ליכא ראיה לאסור במסיר של ע"מ להחזיר. | ועיין עוד '''בב"ח''' (ד ד"ה ואח"כ כתב אבל) שכתב כדבר פשוט גם בדעת ר"י שאם גילהו שלא על דעת להחזירו כלל, אפילו משחשיכה, אסור להחזיר דהוי '''תחילת הטמנה''', ודלא כהקרבן נתנאל. ומ"מ נראה דלהלכה הקרב"נ סובר שמותר להחזיר אף בשלא היה בדעתו לכך בשעת הסרה, וכסתימת הפוסקים שכתבנו [[#מתגלה מאליו או גילהו בידיים|לעיל]], שכן לדעת הרא"ש שהלכה כרשב"ג [דלא פליג את"ק] מותר אף להחליף, וא"כ ליכא ראיה לאסור במסיר של ע"מ להחזיר. | ||
==קדרה שלא נתבשלה כל צרכה== | |||
כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | |||
וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | |||
אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם '''באור הגר"א''' כאן שהפנה לסי' רנג ס"ב מהא דמגיס, וביאר דבריו בספר '''ברכת אליהו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22238&st=&pgnum=80&hilite= (יז)] דכוונתו לגמרא בשבת יח ב, שהקשתה למה ב"ה מתירים לתת צמר ליורה, ניחוש שמא יגיס בה. ומבואר מזה שאף שהוא רותח כבר הוי מבשל, משום שעדיין לא נתבשל כל צרכו, וא"כ ה"ה להכא אף שכבר רותח, מ"מ כשגורם לו להישאר ברתיחתו לאורך זמן, הוי מבשל. וזהו כדברי הבית מאיר הנ"ל. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=58 (כא)] שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | |||
==אסוקי שמעתתא== | |||
'''להוסיף על הכיסוי בשבת עוד כיסוי שאינו מוסיף הבל''' – שרי לכו"ע, אפי' לת"ק דמחמיר מכולם. אלא שאם הוא חולק על רשב"ג [וכגי' התוס'], אפשר שאינו מותר אלא אם כיסה מבעוד יום בכיסוי טוב, אבל לא בכיסוי כלשהו. ובדעת הרמב"ם כתב המ"מ דאסור להוסיף אלא באופן שמחליף וכדלקמן, אבל לא להוסיף עוד כיסוי ע"ג הקודם, דמחזי כתחילת הטמנה, ובב"י חלק עליו. | |||
'''להוסיף כיסוי בשבת לקדרה שלא נתבשלה כל צרכה''' - הביא הב"י בשם הסמ"ג דאסור להוסיף עליה, אפילו דבר שאינו מוסיף הבל. לד' המג"א הוא דווקא כשטמונה ע"ג גחלים, הלא"ה אינו מוסיף בישול, אבל לדעת הבית מאיר ונהר שלום אסור גווני וכ"ד המ"ב וערוה"ש. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה אם מותר להחזירו''' – לתנא דמתני' שרי להחזירו, ובברייתא ליכא גילוי מפורש לזה. אבל אין סיבה לומר שיחלקו על זה, ואף לת"ק אליבא דתוס' שהתיר רק להחליף ולא להוסיף, מ"מ כאן אינו מוסיף ושרי. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו מבעוד יום אם מותר להחזירו משחשיכה''' – בעיא דלא איפשטא בירושלמי. ובפשט המשנה לא חילקה מתי נתגלה, ומשמע אפי' נתגלה מבעוד יום שרי להחזירו משחשיכה, וכ"ד תוס' ורא"ש ור' יונה, וכ"פ הב"ח, הביאו המג"א. אבל ד' סמ"ג וסמ"ק וס' התרומה דאסור לכסותו משחשיכה, וכתב הב"י שכן הוא גם דעת הרמב"ם, וכן הכריע בב"י, וכן הכריע המ"ב. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים משחשיכה שלא ע"מ להחזיר''' – כ' הב"ח כדבר פשוט דאסור דזהו תחילת הטמנה, וכ"מ דעת הקרב"נ בדעת הרא"ש, ובדעת ר"י כתב שמותר. ובדעת הרמב"ם אין הכרע. אבל מסתימת הב"י ושאר פוסקים משמע שלא חילקו בכך,וס"ל דשרי [להוציא דעת ר"י אליבא דת"ק דברייתא, שלשיטתו המשנה בדווקא נקטה 'נתגלה']. גם מדברי הט"ז והגר"א משמע להתיר כשגילהו משחשיכה בכל גווני [ע' לעיל בדבריהם], והגר"ז כתב להדיא להתירא. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים משחשיכה על מנת להחזיר''' – לכאורה לית מאן דפליג בהא דדבר פשוט הוא להיתרא, דאף שבמשנה קתני נתגלה, זהו לאו דווקא לכה"פ כשדעתו להחזיר. וכ"כ המאירי להדיא, וגם ברמב"ם אפשר לפרש כן דלשון 'נתגלה' הוא לאו דווקא, וכ"כ הט"ז והגר"א בד' השו"ע [אלא שהם לא התנו בדעתו להחזיר דווקא]. ובתוס' וברא"ש הוא להדיא להיתרא. וכן הוא ברמב"ן [והביא לזה ראיה ממתני' לעיל גבי קופה שטמן בה שנוטל ומחזיר]. אמנם בדעת ת"ק דברייתא כתבו התוס' דאסור, שלא התיר אלא להוסיף, וכתב הרא"ש דאם הלכה כמותו צ"ל דגם במשנה מה שכתוב 'נתגלה' הוא בדווקא, אבל גילה בידיים אפי' ע"מ להחזיר אסור. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום שלא ע"מ להחזיר כלל''' – אסור להחזיר לכו"ע. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום ע"מ להחזירו רק משחשיכה''' – לרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, תרומה וב"י אסור שהרי לא הותר אלא בנתגלה משחשיכה. ואף לתוס' שהתיר בגילה מבעוד יום, זהו דווקא כשדעתו להחזיר קודם חשיכה ושכח, אבל הסירו ע"מ להחזירו משחשיכה אסור. ולד' הב"ח והדרישה כן היא גם דעת הרא"ש. אבל לדעת הרא"ש [לפי פשט הגירסה שלפנינו] מותר. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום ע"מ להחזירו מבעוד יום ושכח''' – לרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, תרומה וב"י אסור שהרי לא הותר אלא בנתגלה משחשיכה. ולתוס' ורא"ש ור' ירוחם מותר. והב"ח הכריע להקל כדבריהם, ודלא כהב"י. אבל המ"ב הכריע כהשו"ע. | |||
'''להחליף את הכיסוי משחשיכה בכיסוי פחות טוב''' – מותר לכו"ע, להוציא ד' ת"ק א"נ דפליג ארשב"ג [וכדעת ר"י]. אמנם אפשר שאינו חולק אלא כשנותן כיסוי טוב יותר, דדמי למטמין לכתחילה. | |||
'''להחליף את הכיסוי משחשיכה בכיסוי יותר טוב''' – מותר לכו"ע, להוציא ד' ת"ק א"נ דפליג ארשב"ג [וכדעת ר"י]. | |||
'''גילה את הכיסוי מבעוד יום ע"מ להחליפו משחשיכה''' – אין התייחסות מפורשת לנידון זה, דאפשר שאף המתירים להחזיר הכיסוי משחשיכה, זהו דווקא אותו כיסוי, דלא מחזי כולי האי כהטמנה. אבל החלפה לא התירו אלא כנוטל משחשיכה. וכן אם הסיר הכיסוי ע"מ להחליפו קודם חשיכה ושכח ולא החליפו, אם שרי ליה להניח משחשיכה כיסוי אחר או שלא התיר תוס' אלא באותו כיסוי עצמו. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו מבעוד יום ורוצה להניח כיסוי אחר משחשיכה''' – גם בזה ליכא גילוי להדיא, ולכא' הדין כנ"ל ואף גרע ממנו. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה ורוצה להניח כיסוי אחר''' – אין גילוי מפורש, אם כי בזה מסתבר יותר להיתרא, שהרי כיון שהיה טמון בער"ש תו לא מחזי כתחילת הטמנה, וגם להחליף התירו, וא"כ ה"ה בנידון זה. | |||
[[קטגוריה:הטמנה]] | |||