הבדלים בין גרסאות בדף "הוזלה תמורת הקדמת מעות"

אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|סיבה=דרושה חלוקה לפיסקאות, הדגשות, קישורים וכו'}}
{{עריכה|סיבה=דרושה חלוקה לפיסקאות, הדגשות, קישורים וכו'}}
{{מקורות|||||}}
==איסור הוזלת סחורה תמורת הקדמת מעות==
==איסור הוזלת סחורה תמורת הקדמת מעות==
בגמרא במסכת בבא מציעא (דף סג:): אמר רב נחמן: "כללא דריביתא- כל אגר נטר ליה אסור", ופירש שם רש"י (ד"ה "אגר נטר ליה"), שאגר נטר הוא שכר המתנה, כלומר הקונה מקדים למוכר מעות, ובזכות הקדמת מעות זו, מוזיל לו המוכר את הסחורה, והדין הוא, שהדבר אסור. למשל, ראובן רוצה לקנות משמעון המוכר חפץ שעולה עשרים ש"ח, אך לשמעון אין כרגע את החפץ, והם מסכמים שראובן ישלם כבר עכשיו על החפץ, ויקבל אותו משמעון כעבור זמן מסוים, כשיקבל שמעון סחורה חדשה. אלא ששמעון עושה הנחה לראובן, בעקבות הקדמת המעות, ואומר לו לשלם רק חמישה עשר שקלים, הרי שזו ריבית. ומכל מקום מכיוון שאין זו דרך הלוואה אלא דרך מכר, איסור זה אינו מן התורה, כן כתב הרמב"ם (פ"ח ה"א), והובא בב"י (סימן קעג).
בגמרא במסכת בבא מציעא (דף סג:): אמר רב נחמן: "כללא דריביתא- כל אגר נטר ליה אסור", ופירש שם רש"י (ד"ה "אגר נטר ליה"), שאגר נטר הוא שכר המתנה, כלומר הקונה מקדים למוכר מעות, ובזכות הקדמת מעות זו, מוזיל לו המוכר את הסחורה, והדין הוא, שהדבר אסור. למשל, ראובן רוצה לקנות משמעון המוכר חפץ שעולה עשרים ש"ח, אך לשמעון אין כרגע את החפץ, והם מסכמים שראובן ישלם כבר עכשיו על החפץ, ויקבל אותו משמעון כעבור זמן מסוים, כשיקבל שמעון סחורה חדשה. אלא ששמעון עושה הנחה לראובן, בעקבות הקדמת המעות, ואומר לו לשלם רק חמישה עשר שקלים, הרי שזו ריבית. ומכל מקום מכיוון שאין זו דרך הלוואה אלא דרך מכר, איסור זה אינו מן התורה, כן כתב הרמב"ם (פ"ח ה"א), והובא בב"י (סימן קעג).
רב נחמן שם מוסיף, שהקונה חלות שעווה שהשער שלהן בשוק הוא ד' חלות בזוז, ומוזיל לו המוכר את מחירן לחמש חלות בזוז תמורת הקדמת המעות מצד הקונה, הרי זה אסור משום אגר נטר, וזה דווקא כשאין למוכר את החלות שפסקו עליהן, אמנם אם יש לו- מותר .  
רב נחמן שם מוסיף, שהקונה חלות שעווה שהשער שלהן בשוק הוא ד' חלות בזוז, ומוזיל לו המוכר את מחירן לחמש חלות בזוז תמורת הקדמת המעות מצד הקונה, הרי זה אסור משום אגר נטר, וזה דווקא כשאין למוכר את החלות שפסקו עליהן, אמנם אם יש לו- מותר .  
שורה 69: שורה 69:


על פי דברי "באר הגולה" ו"שער דעה" מובנים דברי הבית יוסף והרמ"א, שבאמת במשנה של "אין פוסקין" מותר להקדים מעות בדבר שלא יצא השער כל שאין שומתו ידוע, שבכהאי גוונא לא גזרו חכמים. ומובן מדוע הקשו התוספות מקיראה על טרשא, ולא מהמשנה על טרשא, שהרי המשנה מדברת במקום שוודאי אסור ואין שום הווא אמינא להתיר בו, ואילו קיראה זהו מקום שיצא השער ויש הווא אמינא להתיר בו. על כך מתרצת הגמרא שקיראה שומתו ידוע ואסור, ואילו טרשא אין שומתו ידוע ומותר .
על פי דברי "באר הגולה" ו"שער דעה" מובנים דברי הבית יוסף והרמ"א, שבאמת במשנה של "אין פוסקין" מותר להקדים מעות בדבר שלא יצא השער כל שאין שומתו ידוע, שבכהאי גוונא לא גזרו חכמים. ומובן מדוע הקשו התוספות מקיראה על טרשא, ולא מהמשנה על טרשא, שהרי המשנה מדברת במקום שוודאי אסור ואין שום הווא אמינא להתיר בו, ואילו קיראה זהו מקום שיצא השער ויש הווא אמינא להתיר בו. על כך מתרצת הגמרא שקיראה שומתו ידוע ואסור, ואילו טרשא אין שומתו ידוע ומותר .
[[קטגוריה:ריבית]]