9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>על פניו דין זה אינו מובן, מדוע אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור, שהרי לכאורה צריך להיות להיפך, שאם יכול לחיות פטור, כיון שכשנוטע בארץ אין זו תחילת גדילת האילן, שהרי יונק הוא עדיין מן הגוש שבעציץ. | <BR/>על פניו דין זה אינו מובן, מדוע אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור, שהרי לכאורה צריך להיות להיפך, שאם יכול לחיות פטור, כיון שכשנוטע בארץ אין זו תחילת גדילת האילן, שהרי יונק הוא עדיין מן הגוש שבעציץ. | ||
<BR/>להלן יתבאר שבאמת יש שגורסים להיפך - אם יכול לחיות פטור, ואם לאו חייב (בדומה לדין המשנה). כלומר אם אחר שנשבר עדיין יכול הוא לחיות מכח האדמה שבעציץ, הרי שעדיין יניקתו ממנו, ואינו צריך למנות שנות ערלה משניטע בארץ. אך אם אין די באדמה שבעציץ כדי להחיות את האילן, חייב למנות שנות ערלה משעה שנוטעו בארץ. אמנם יש שמקיימים את הגירסה שלפנינו, וכפי שיתבאר להלן. | <BR/>להלן יתבאר שבאמת יש שגורסים להיפך - אם יכול לחיות פטור, ואם לאו חייב (בדומה לדין המשנה). כלומר אם אחר שנשבר עדיין יכול הוא לחיות מכח האדמה שבעציץ, הרי שעדיין יניקתו ממנו, ואינו צריך למנות שנות ערלה משניטע בארץ. אך אם אין די באדמה שבעציץ כדי להחיות את האילן, חייב למנות שנות ערלה משעה שנוטעו בארץ. אמנם יש שמקיימים את הגירסה שלפנינו, וכפי שיתבאר להלן. | ||
ה'''ירושלמי''' {{היברובוקס|40734|597|ערלה א ג}} מוסיף על המשנה: אם '''היה''' יכול לחיות פטור ואם לאו חייב". | |||
<BR/>ב'''פני משה''' שם מסביר, שהיה אפשר להבין את המשנה שאם יכול האילן לחיות כעת אחר שניטע שנית, פטור. לזה בא הירושלמי להדגיש, שכוונת המשנה אם האילן יכול לחיות גם בלא שחזר וניטע שנית, כלומר רק מחמת העפר שנעקר עימו, פטור לפי שרואים אנו כאילו הוא לא נעקר כלל. וכעין זה מפרש גם ה'''גר"א''' על הירושלמי.<BR/> | |||
יש מהאחרונים שהוסיפו לדייק דברים נוספים מהירושלמי, ולהלן יתבאר. | |||
== סוגיא דבבא מציעא == | == סוגיא דבבא מציעא == | ||