הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"

אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


ה'''בית יוסף''' (יורה דע רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש.
ה'''בית יוסף''' (יורה דע רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש.
ב'''פתחי תשובה''' כתב בשם שו"ת '''פרח מטה אהרון'''{{מקור}} שבעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא). ושם הוא מבאר שההסתפקות של הרשב"א מחמת התוספתא היא, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הוצרכו לבדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא.  
ב'''פתחי תשובה''' כתב בשם שו"ת '''פרח מטה אהרון'''{{מקור}} שאין להקל בזה, כיון שהרשב"א גדול הדור מסתפק ולא הכריע, לכן בעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא). ושם הוא מבאר שההסתפקות של הרשב"א מחמת התוספתא היא, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הוצרכו לבדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. <BR/>
<BR/>אמנם הרבה אחרונים מקילים בדבר זה. בשו"ת '''שיבת ציון''' (מט) לר' שמואל בן הנודע ביהודה מעלה
אמנם כמה וכמה אחרונים מקילים בדבר זה.<BR/>
בשו"ת '''שיבת ציון''' (מט) (לרבנו שמואל בן ה'נודע ביהודה') כותב שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור.


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: מעשר שני ונטע רבעי פרק י]]
[[קטגוריה: מעשר שני ונטע רבעי פרק י]]
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רצד]]
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רצד]]