הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בדין אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר.
בדין אילן שנעקר על ידי הרוח או בידי אדם, וניטע שנית באותו מקום או במקום אחר, אם צריך למנות מחדש שנות ערלה, או ממשיך את המנין שמנו לו קודם שנעקר.
{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי |יורה דעה רצד יט-כ}}
{{מקורות|ערלה א ג|בבא מציעא ק ב-קא א||מעשר שני ונטע רבעי י יב|יורה דעה רצד יט-כ}}
== משנה ותוספתא ==
== משנה ותוספתא ==
ה'''משנה''' (ערלה א ג) אומרת שאילן שנעקר ויחד איתו נעקר הסלע שממנו הוא יונק, אם יכול לחיות, כלומר שהסלע שנעקר עמו נותן לו עדיין חיות באופן שיכול לחיות גם בלי שינטע שנית פטור מלמנות מחדש שנות ערלה. אך אם אינו יכול לחיות אף למרות הסלע שנעקר עמו, צריך למנות לו מחדש שנות ערלה משעה שיטעו אותו שנית.  
ה'''משנה''' (ערלה א ג) אומרת שאילן שנעקר ויחד איתו נעקר הסלע שממנו הוא יונק, אם יכול לחיות, כלומר שהסלע שנעקר עמו נותן לו עדיין חיות באופן שיכול לחיות גם בלי שינטע שנית פטור מלמנות מחדש שנות ערלה. אך אם אינו יכול לחיות אף למרות הסלע שנעקר עמו, צריך למנות לו מחדש שנות ערלה משעה שיטעו אותו שנית.  
שורה 15: שורה 15:
ומסיים הרשב"א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ"ל) יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב"א תוכן הסתפקות זו.  
ומסיים הרשב"א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ"ל) יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב"א תוכן הסתפקות זו.  


החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) מסביר שההסתפקות של הרשב"א מהתוספתא היא, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הוצרכו לבדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא.  
ה'''בית יוסף''' (יורה דע רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש.
<BR/>ולענין הלכה, מסיק החיד"א שדעת הרשב"א להחמיר למעשה שיוכל לחיות ג' שנים בעפר, ואם אינו יכול לחיות ג' שנים צריך למנות שנות ערלה מחדש.
ב'''פתחי תשובה''' כתב בשם שו"ת '''פרח מטה אהרון'''{{מקור}} שבעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא). ושם הוא מבאר שההסתפקות של הרשב"א מחמת התוספתא היא, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הוצרכו לבדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא.  
<BR/>אמנם הרבה אחרונים מקילים בדבר זה. בשו"ת '''שיבת ציון''' (מט) לר' שמואל בן הנודע ביהודה מעלה


[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: ערלה]]
[[קטגוריה: מעשר שני ונטע רבעי פרק י]]
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רצד]]
[[קטגוריה: יורה דעה סימן רצד]]