9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | {{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}} | ||
מהם הדיבורים שאסור לדבר בהם בשבת, ומאיזה טעם, ובאיזה אופן מותר לדבר. | |||
==האיסור ומקורו== | ==האיסור ומקורו== | ||
נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", | נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", על סמך פסוק זה אסרו חז"ל חז"ל כמה דברים, אף שאין בהם איסור מלאכה. | ||
נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | ||
אבל '''תוספות''' (ד"ה שלא) | אבל '''תוספות''' כתבו (ד"ה שלא) שזה נלמד כבר מ'ממצוא חפצך', אלא האיסור לדבר בשבת כבחול, הוא בכמות הדיבור שמדבר, שיש למעט בדיבור בשבת מבחול. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת טו ג) שבדוחק התירו לומר 'שלום' בשבת. | ||
<BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' בחידושיהם. | <BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' (ד"ה שלא) בחידושיהם. | ||
וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | ||
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף דברי הגמ' להלן (קנ א) לגבי אמירה לשכירות פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכדברי השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה. | וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[הליכה בשבת לצורך דבר האסור#טיול בשדהו ועל פתח המדינה|מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף דברי הגמ' להלן (קנ א) לגבי אמירה לשכירות פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכדברי השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה. | ||
וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | ||