9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==האיסור ומקורו== | ==האיסור ומקורו== | ||
נאמר | נאמר ב'''נביא''' (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ועל סמך פסוק זה אסרו חז"ל חז"ל כמה דברים אף שאין בהם איסור מלאכה. | ||
נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון | נאמר ב'''גמרא''' (שבת קיג א) 'ודבר דבר' שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול. ופירש '''רש"י''' (קיג ב ד"ה שלא) שם כגון ב[[מקח וממכר]] וחשבונות. <BR/> | ||
אבל '''תוספות''' (ד"ה שלא) דזה נלמד כבר מ'ממצוא חפצך', אלא האיסור הוא בכמות הדיבור שמדבר, שיש למעט בדיבור בשבת מבחול. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת טו ג) שבדוחק התירו לומר 'שלום' בשבת. | אבל '''תוספות''' (ד"ה שלא) דזה נלמד כבר מ'ממצוא חפצך', אלא האיסור הוא בכמות הדיבור שמדבר, שיש למעט בדיבור בשבת מבחול. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת טו ג) שבדוחק התירו לומר 'שלום' בשבת. | ||
<BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' בחידושיהם. | <BR/>כדברי התוס' כתבו גם ה'''רא"ש''' (טו ב) וה'''רמב"ן''' (ד"ה שלא) וה'''רשב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שלא) וה'''ר"ן''' בחידושיהם. | ||
וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/> | ||
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון | וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף דברי הגמ' להלן (קנ א) לגבי אמירה לשכירות פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכדברי השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה. | ||
וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>ובשו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל)] חלק עליו וכתב שלכו"ע שיחה בטלה אסורה בחול, והיא גמרא ערוכה ביומא יט:, אלא שדעת הרמב"ם והתוס' שאפילו שיחה המותרת החול, כגון מה שהכרחי לדבר לצרכיו, יש לו למעט בשבת, בבחינת קדש עצמך במותר לך. וכעין זה ב'''משנה ברורה''' (ב). | <BR/>ובשו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל)] חלק עליו וכתב שלכו"ע שיחה בטלה אסורה בחול, והיא גמרא ערוכה ביומא יט:, אלא שדעת הרמב"ם והתוס' שאפילו שיחה המותרת החול, כגון מה שהכרחי לדבר לצרכיו, יש לו למעט בשבת, בבחינת קדש עצמך במותר לך. וכעין זה ב'''משנה ברורה''' (ב). | ||
וב'''טור''' (אורח חיים שז) גם כן הזכיר שני | וב'''טור''' (אורח חיים שז) גם כן הזכיר שני הדינים מן הפסוק, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (א). | ||
כתב '''ערוך השלחן''' (ב) שהעיקר הוא כרש"י שהאיסור הוא דיבור העסקיו, ודברי הירושלמי הם מידת חסידות, והביא ראיה לזה מדברי תרוה"ד דלהלן, שהרי אם האיסור בדברי חול הוא מעיקר הדין, לא היה אפשר להתירו לצורך תענוג. | כתב '''ערוך השלחן''' (ב) שהעיקר הוא כרש"י שהאיסור הוא דיבור העסקיו, ודברי הירושלמי הם מידת חסידות, והביא ראיה לזה מדברי תרוה"ד דלהלן, שהרי אם האיסור בדברי חול הוא מעיקר הדין, לא היה אפשר להתירו לצורך תענוג. | ||
===שיחה לשם תענוג=== | ===שיחה לשם תענוג=== | ||
כתב '''תרומת הדשן''' (א סא, ב קנה) שמותר להרבות אם בשיחה אם יש לו בזה עונג. שכשם | כתב '''תרומת הדשן''' (א סא, ב קנה) שמותר להרבות אם בשיחה אם יש לו בזה עונג. שכשם ש[[התירו לרוץ לשם תענוג]], אף ש[[נאסר הילוך כבחול]], כן יש לומר גם בשיחה יתרה. אבל סיים שלאותם שאין מתענגים בדבר יש לאסור, אבל רוב העולם אין נזהרים בכך. הובא ב'''בית יוסף''', והעתיקו ה'''רמ"א''' (א) להלכה. | ||
<BR/>אבל כתב ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (ג)] שלאו משנת חסידים היא, והנשמר מלדבר דברי חול בשבת, קדוש יאמר לו, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (ה). | <BR/>אבל כתב ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (ג)] שלאו משנת חסידים היא, והנשמר מלדבר דברי חול בשבת, קדוש יאמר לו, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (ה). | ||
===לדבר מצוה=== | ===לדבר מצוה=== | ||
כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ לכתוב ס"ת, מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ [[לכתוב ס"ת]], מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | ||
ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ||
<BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו גבי צדקה ופיקוח על עסקי רבים שמותר לדבר בהם. ולדבריו הסכים הרב '''ברכי יוסף''' (א). <BR/> | <BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו גבי צדקה ופיקוח על עסקי רבים שמותר לדבר בהם. ולדבריו הסכים הרב '''ברכי יוסף''' (א). <BR/> | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
והקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבת סד א ד"ה פוסקין) שהרי שנינו ב'''משנה''' (ביצה ה ב) שלא מקדישין בשבת. ותירץ בשם '''רבנו חננאל''' שהאיסור להקדיש הוא דווקא כלי מסויים, אבל לחייב עצמו בדיבורו מותר, וכן הבין הבית יוסף בדברי ה'''כל בו''' (נח) בשם גאון. אבל הוסיף הר"ן להקשות, שהרי שם שנינו גם שאין מעריכין, וזה ודאי בחפץ מסויים ואפ"ה אסור. | והקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבת סד א ד"ה פוסקין) שהרי שנינו ב'''משנה''' (ביצה ה ב) שלא מקדישין בשבת. ותירץ בשם '''רבנו חננאל''' שהאיסור להקדיש הוא דווקא כלי מסויים, אבל לחייב עצמו בדיבורו מותר, וכן הבין הבית יוסף בדברי ה'''כל בו''' (נח) בשם גאון. אבל הוסיף הר"ן להקשות, שהרי שם שנינו גם שאין מעריכין, וזה ודאי בחפץ מסויים ואפ"ה אסור. | ||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (שו ד"ה ועל פסיקת) תירץ קושיית הר"ן, שמעריך דמי טפי למקח וממכר, לפי שהוא נודר לתת ערך של איש מסויים להקדש, וה"ז כקונה אותו. | <BR/>וב'''בית יוסף''' (שו ד"ה ועל פסיקת) תירץ קושיית הר"ן, שמעריך דמי טפי למקח וממכר, לפי שהוא נודר לתת ערך של איש מסויים להקדש, וה"ז כקונה אותו. | ||
| שורה 62: | שורה 61: | ||
==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ||
אומרת שמואל ב'''גמרא''' (שבת קנ ב) שמותר לאדם לומר לכרך פלוני אני הולך למחר, ואע"פ שהוא מחוץ לתחום, לפי שאם היו שם בורגנין [סוכות שמירה] [[מותר היה ללכת]]. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה שאם) שכל דבר שיש לו היתר ע"י תקנה בשבת, מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם היתר. | אומרת שמואל ב'''גמרא''' (שבת קנ ב) שמותר לאדם לומר לכרך פלוני אני הולך למחר, ואע"פ שהוא מחוץ לתחום, לפי שאם היו שם בורגנין [סוכות שמירה] [[מותר היה ללכת]]. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה שאם) שכל דבר שיש לו היתר ע"י תקנה בשבת, מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם היתר. אמנם במקום שאין בו צד היתר, אפילו יש בו רק איסור מדרבנן, אסור לומר לחבירו. | ||
<BR/>והועתק כל זה להלכה ב'''רמב"ם''' וב'''טור''' (שז) וב'''שלחן ערוך''' () | |||
<BR/>כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה לכרך) דהוא הדין גם לאחר, שיכול לומר לו 'לך בשבילי לכרך פלוני למחר'. | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||