הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"

נוספו 403 בתים ,  13:29, 9 בפברואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}}
{{מקורות|שבת כג ב-ג|שבת קיג א, קנ א-קנא א||שבת כד א-ה|אורח חיים שז}}
מהם הדיבורים שאסור לדבר בהם בשבת, ומאיזה טעם, ובאיזה אופן מותר לדבר.
מהם הדיבורים שאסור לדבר בהם בשבת, ובאיזה אופן מותר לדבר.


==האיסור ומקורו==
==האיסור ומקורו==
שורה 10: שורה 10:


וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/>
וב'''בית חדש''' (אורח חיים שז א) כתב ליישב דעת רש"י [וכתב כן בכוונת הטור] שאין הכוונה מקח וממכר ממש, אלא שאומר סחורה פלונית אקנה למחר וכד'. וכדבריו מפורש ב'''תוס' רי"ד''' (קנ א ד"ה ת"ר מעשה), שמהפסוק 'ודבר דבר' למדנו איסור לומר דברים שרוצה לעשות מחר אם אסורים הם. <BR/>
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[הליכה בשבת לצורך דבר האסור#טיול בשדהו ועל פתח המדינה|מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף דברי הגמ' להלן (קנ א) לגבי אמירה לשכירות פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכדברי השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה.
וב'''שפת אמת''' (קיג ב ד"ה ודבר) כתב ליישב קושיית התוס', שמ'ממצוא חפצך' לא נאסר אלא דווקא במעשה, כגון ש[[הליכה בשבת לצורך דבר האסור#טיול בשדהו ועל פתח המדינה|מטייל בשדהו לראות מה היא צריכה]], אבל בדיבור היה מותר, לולי המשך הפס' 'ודבר דבר'. וצ"ל דלתוס' וסייעתו, כל עיסוק בחפציו בין בדיבור בין במעשה נלמד מ'ממצוא חפצך', ואף איסור האמירה לשכור פועלים וכד', נלמד מן המלים 'ממצוא חפצך'. וכתירוץ השפ"א כתבו גם בעל שו"ת '''מים רבים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45658&st=&pgnum=50 (ל ד"ה וכאן הבן)], ובעל '''ערוך השלחן''' (א), והוא אף תמה על תוס' מה ענין אמירה לעשיית מעשה.


וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם.
וב'''רמב"ם''' נראה שהבין כרש"י, אבל מבואר בדבריו ששני הדברים כלולים בפסוק, שבמקום אחד כתב (שבת כד א) שאסור לדבר בחפציו, כגון מה יקנה למחר ומה ימכור וכד', שנאמר 'ודבר דבר'. אבל בהמשך (ד) למד מאותו פסוק שאסור להרבות בשיחה בטילה, וכתבו המפרשים שמקורו מן הירושלמי הנזכר. וכן ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) העתיק כדברי הרמב"ם.
שורה 33: שורה 33:
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה.
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה.
<R/>ונראה שה'''משנה ברורה''' (שז א) סובר לקולא מעיקר הדין, אלא שכתב שלכתחילה נכון להחמיר בזה כשאין לזה צורך היום, וכדעת המג"א.
<R/>ונראה שה'''משנה ברורה''' (שז א) סובר לקולא מעיקר הדין, אלא שכתב שלכתחילה נכון להחמיר בזה כשאין לזה צורך היום, וכדעת המג"א.
==שכירות פועלים==
אומרת ה'''משנה''' (שבת כג ג) שאסור לשכור פועלים בשבת. ולפי דברי '''רש"י''' (ד"ה לא ישכור) הוא משום 'ממצוא חפצך', שלא יתעסק בחפציו, ומשמע עוד בדבריו (ד"ה ודבור מי אסור) שהאיסור הוא בדיבור. אמנם ל'''רמב"ם''' (שבת כג יב) האיסור הוא משום [[גזירה שמא יכתוב]].


==חישוב חשבונות==
==חישוב חשבונות==