9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
←לדבר מצוה
| שורה 28: | שורה 28: | ||
כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ [[לכתוב ס"ת]], מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | כתוב ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38069&st=&pgnum=52&hilite= (רסו)] שלא יאמר אדם בשבת 'נישן כדי שנעשה מלאכתנו במוצ"ש' לפי שאסור לומר אעשה כך ואפילו חפץ [[לכתוב ס"ת]], מפני שמראה שמה שישן ונח בשבת הוא בשביל יום חול. | ||
ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ועפי"ז כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם שאפילו דיבור לצורך מצוה אסור, וכ"ה ב'''כנסת הגדולה'''. | ||
<BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו | <BR/>וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=210 (א)] חלק עליו, וכתב שספר חסידים מיירי באומר שישן היום כדי לכתוב ספר תורה למחר, אבל באומר שיעשה דבר מצווה מחר מותר. וכתב שכן משמע בסימן ש"ו ס"ו לגבי [[#חשבונות של מצוה|חשבונות של מצוה]] שמותר לדבר בהם. ולדבריו הסכים הרב '''ברכי יוסף''' (א).<BR/> | ||
ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=115 (א)] כתב לחלק דהתם יש צורך בדיבורו היום, מה שאי"כ כאן שאין בזה צורך, לא התירו אף לדבר מצוה.<BR/> | ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=115 (א)] כתב לחלק דהתם יש צורך בדיבורו היום, מה שאי"כ כאן שאין בזה צורך, לא התירו אף לדבר מצוה.<BR/> | ||
ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ויש להעיר שלפי שיטת התוס' שאיסור דיבור של חול נלמד מ'ממצוא חפצך', לכא' אי אפשר לחלק כדברי התוספת שבת, שהרי הכל נלמד מאותו פסוק, ואם הותר דבר מצוה משום שחפצי שמים הם, א"כ ה"ה לדיבור בחפצי שמים. וצ"ל שכל דבריו אמורים רק לשיטת רש"י הנ"ל.<BR/> | ||
וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | וב'''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49462&st=&pgnum=242 (א)] כתב ליישב דעת המג"א, שצריך להגיה בספר חסידים ולומר שיש פה שני עניינים, אחד מה שישן כדי לכתוב ס"ת, וענין אחר הוא האמירה לעשות מלאכה למחר, שגם זה אסור אפי' לצורך מצוה. | ||
<R/>ונראה שה'''משנה ברורה''' (שז א) סובר לקולא מעיקר הדין, אלא שכתב שלכתחילה נכון להחמיר בזה כשאין לזה צורך היום, וכדעת המג"א. | |||
==חישוב חשבונות== | ==חישוב חשבונות== | ||