הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"

אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
   
   
== דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין ==
== דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין ==
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה. וב'''שו"ת מהרלב"ח''' (א) הביא דבריו וכתב שגם הרמב"ם סובר כן, שכל שנפסדה צורת האות עד שאין תינוק יכול לקרותה, הגם שנדבקה בעצמה אינו פוסל. אמנם כתב שמצד נוי הספר ראוי לתקן<ref>וב'''מגן אברהם''' (לב ג) כתב שמהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי, ולכאורה דבריו אינם מדוייקים, שמה שכתב שם שהרמב"ם חולק הוא בנדבקה אות לחברתה ולא לעצמה. וצ"ע.</ref>.  
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה. וב'''שו"ת מהרלב"ח''' (א) הביא דבריו וכתב שגם הרמב"ם סובר כן, שכל שנפסדה צורת האות עד שאין תינוק יכול לקרותה, הגם שנדבקה בעצמה אינו פוסל. אמנם כתב שמצד נוי הספר ראוי לתקן.


עוד כתב המאירי שם, שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד ומחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג).
עוד כתב המאירי שם, שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד ומחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג), והוסיף שהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי<ref>דבריו אינם מובנים כל הצורך, לפי שהרלב"ח הביא דברי הרמב"ם לענין דיבוק אות בחברתה, ולא לענין דיבוק התגין, מה עוד שהביא דברי הרמב"ם לסיוע לדברי המאירי ולא לחלוק.</ref>, וכן כתב ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) בשם הרמב"ם.
== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן ==


== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן ==
== הערות שוליים ==