9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
עוד כתב המרדכי בשמו שאין היקף גויל פוסל בדיעבד אלא בשמות הקודש. והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב ד) וכתב שאין כן דעת הפוסקים, שלא חילקו בין אותיות של שם לשאר אותיות. | עוד כתב המרדכי בשמו שאין היקף גויל פוסל בדיעבד אלא בשמות הקודש. והביא דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים לב ד) וכתב שאין כן דעת הפוסקים, שלא חילקו בין אותיות של שם לשאר אותיות. | ||
<BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים | <BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים (ב א): "מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין. אם עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו". ונראה שהמרדכי פירש שמה שכתוב 'באמצע השם' קאי גם על עירב את האותיות, אבל בספר התרומה מפרש ש'שם' אין הכוונה לשמות הקודש, אלא כל תיבה נקראת 'שם'. | ||
== דיבוק אות בעצמה == | == דיבוק אות בעצמה == | ||
== דיבוק בתגין == | == דיבוק בתגין == | ||
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג). | כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג). | ||
== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן == | |||