9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"
←דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין == | == דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין == | ||
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה. וב'''שו"ת מהרלב"ח''' (א) הביא דבריו וכתב שגם הרמב"ם סובר כן, שכל שנפסדה צורת האות עד שאין תינוק יכול לקרותה, הגם שנדבקה בעצמה אינו פוסל. אמנם כתב שמצד נוי הספר ראוי לתקן. | כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה. וב'''שו"ת מהרלב"ח''' (א) הביא דבריו וכתב שגם הרמב"ם סובר כן, שכל שנפסדה צורת האות עד שאין תינוק יכול לקרותה, הגם שנדבקה בעצמה אינו פוסל. אמנם כתב שמצד נוי הספר ראוי לתקן. | ||
<BR/>ודעת ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) שדיבור אות בעצמה חמור מדיבוק אות לאות ולא מועיל בה גרירה לפי שהוא [[חק תוכות]]. | |||
עוד כתב המאירי שם, שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד ומחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. | |||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג) הביא דבריו, והוסיף שהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי<ref>דבריו אינם מובנים כל הצורך, לפי שהרלב"ח הביא דברי הרמב"ם לענין דיבוק אות בחברתה, ולא לענין דיבוק התגין, מה עוד שהביא דברי הרמב"ם לסיוע לדברי המאירי ולא לחלוק.</ref>, וכן כתב ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) בשם הרמב"ם. | |||
<BR/>לכן דעת המגן אברהם והפרי חדש לפסול שנוגעין התגין זה בזה, ומ"מ מועיל בזה גרירה. | |||
== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן == | == תיקון הדיבוק ופסול כסדרן == | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||