הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"

<BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים (ב א): "מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין. אם עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו". ונראה שהמרדכי פירש שמה שכתוב 'באמצע השם' קאי גם על עירב את האותיות, אבל בספר התרומה מפרש ש'שם' אין הכוונה לשמות הקודש, אלא כל תיבה נקראת 'שם'.

   

כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה. וב'''שו"ת מהרלב"ח''' (א) הביא דבריו וכתב שגם הרמב"ם סובר כן, שכל שנפסדה צורת האות עד שאין תינוק יכול לקרותה, הגם שנדבקה בעצמה אינו פוסל. אמנם כתב שמצד נוי הספר ראוי לתקן.

<BR/>ודעת ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) שדיבור אות בעצמה חמור מדיבוק אות לאות ולא מועיל בה גרירה לפי שהוא [[חק תוכות]].

עוד כתב המאירי שם, שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד ומחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן.  

<BR/>ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג) הביא דבריו, והוסיף שהרלב"ח בשם הרמב"ם חולק על המאירי<ref>דבריו אינם מובנים כל הצורך, לפי שהרלב"ח הביא דברי הרמב"ם לענין דיבוק אות בחברתה, ולא לענין דיבוק התגין, מה עוד שהביא דברי הרמב"ם לסיוע לדברי המאירי ולא לחלוק.</ref>, וכן כתב ה'''פרי חדש''' (אבן העזר קכה ו) בשם הרמב"ם.