הבדלים בין גרסאות בדף "דיבוק באותיות והיקף גויל"

אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
<BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים (ב א): "מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין. אם עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו". ונראה שהמרדכי פירש שמה שכתוב 'באמצע השם' קאי גם על עירב את האותיות, אבל בספר התרומה מפרש ש'שם' אין הכוונה לשמות הקודש, אלא כל תיבה נקראת 'שם'.
<BR/>ונתן טעם לדברי המרדכי ממה שמובא במסכת סופרים (ב א): "מניחין בין שם לשם כדי שיהא ניכרין, ובאותיות כדי שלא יהא מעורבבין. אם עירב את האותיות, או שהפסיק באמצע השם, אל יקרא בו". ונראה שהמרדכי פירש שמה שכתוב 'באמצע השם' קאי גם על עירב את האותיות, אבל בספר התרומה מפרש ש'שם' אין הכוונה לשמות הקודש, אלא כל תיבה נקראת 'שם'.
   
   
== דיבוק אות בעצמה ==
== דיבוק אות בעצמה ודיבוק בתגין ==
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שאם האות דבוקה בעצמה, כל שלא נפסדה צורת האות, כשרה.


== דיבוק בתגין ==
עוד כתב המאירי שם, שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד ומחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג).
כתב ה'''מאירי''' (קרית ספר ב ב) שכל הפסול הוא דווקא כשדבוק לגמרי, אבל אם בא תג אחד מחבר בין האותיות, אין זה פסול לפי שניכר שאין האותיות דבוקות בעצמן, אלא רק תג מחברן. והביא דבריו ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים לב ג).


== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן ==
== תיקון הדיבוק ופסול כסדרן ==