הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"

מ
מ
שורה 65: שורה 65:
היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש"י תוס' רשב"א ריטב"א בעה"מ ור"ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב"ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס"מ והגר"ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר"ת שהותר כן  משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב"ם שפירש שכ"א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א"כ אינו אסור משום אהל.
היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש"י תוס' רשב"א ריטב"א בעה"מ ור"ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב"ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס"מ והגר"ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר"ת שהותר כן  משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב"ם שפירש שכ"א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א"כ אינו אסור משום אהל.


השו"ע סי' שי"א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט"ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו"א כתב כן להלכה ע"פ הגמ' מג: הנ"ל (ועפי"ז סתמו בארחותת שבת  
השו"ע סי' שי"א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט"ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו"א כתב כן להלכה ע"פ הגמ' מג: הנ"ל (ועפי"ז סתמו באורחות שבת  


היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו"ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג"א כתב להתיר פתיחת חופה ע"פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו"א כתב להתיר ע"פ המג"א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU
היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו"ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג"א כתב להתיר פתיחת חופה ע"פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו"א כתב להתיר ע"פ המג"א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU
66

עריכות